הירח במלואו, והעטלף במעופו-8
~נאקו~
ראיתי אותו! ראיתי אותם! הכל התחיל שראיתי את האיש זאב הבלונדיני. הוא נראה כמו עוד אחד מהיצורים, וגם הוא ברח שהתקרבתי, אבל ראיטו לא ברח, הוא ערפד, והוא בתיכון שלי! והוא הזהיר אותי, שאנשי הזאב רעים, הם לא נראים לי רעים, אבל ראיטו מבין בזה יותר ממני אז אני מאמין לו. הוא גם ביקש ממני להגיד לו עם ראיתי עוד אנשי זאב, וסיפרתי לו על האיש זאב הבלונדיני. הוא חייך חיוך שהבהיל אותי קצת. עכשיו אני בחדר שלי, ראיטו לא מחייך הרבה, הוא גם לא נורא נורא נחמד, אבל זה בסדר, יש אנשים פחות חברותיים, אני מבין את זה. יש גם עוד איש זאב, ראיתי אותו רק אחרי שראיטו כבר הלך, היה לו שיער שחור והוא דיבר בשקט עם נער אדום-שיער שהפחיד אותי קצת ונערה חיוורת. לא סיפרתי אליו לראיטו עדיין, אבל הפעם לא ניסיתי להתקרב אליו, ראיטו הזהיר אותי שכולם מרושעים. אבל לא נראה לי שריאיטו אובייקטבי. ככה שאני לא פוסל את האפשרות. לא נראה לי שהוא ראה אותי. אבל מחר אני אנסה להשיג את תשומת ליבו, אף אחד מהעל-טבעיים (ראיטו לימד אותי את השם הזה) שראיתי עד עכשיו פגע בי, ושראיטו חבר שלי אז אני בכלל מוגן. אין לי שום סיבה לדאגה! אבל ראיטו עדיין נראה מודאג.
אני מקווה שהוא בסדר…
***
"לאו!" אמילי קוראת בשמי. אני מנופף לה מהצד השני של החצר, היא הולכת אלי. "בא לך ללכת היום לעשות משהו?" אני שואל, פשוט אין לי את האנרגיות לחזור הביתה. לפחות אמילי לא מנסה לשכנא אותי לקחת תרופות פסיכיאטריות. "בטח. יש איזה סרט זומבים חדש" היא אומרת, אני נד בראשי לשלילה. סרטי זומבים הרבה פחות כיפים שאתה רואה יצורים לא פחות מופרכים כל יום ויום, במיוחד עכשיו, שאחד מהם מחשיב את עצמו כידיד שלי. "אולי פיצה?" אמילי ממשיכה להעלות רעיונות. אני מושך בכתפי, "טוב תתלהב פחות…" היא רוטנת "זה בדיוק מה שאני אעשה" אני אומר בקול לעגני, היא נותנת לי מכה קטנה בכתף "תגיד מה דעתך על הוויל הזה?" היא שואלת, אמילי יודעת על היצורים שאני רואה, אבל אני לא יודע כמה היא מאמינה לי שאני אומר שהם אמתיים. ובכנות, איך אפשר להעשים אותה? גם אני לא הייתי מאמין לעצמי. אבל עדיין לא סיפרתי לה שוויל הוא אחד מהם. אני לא יודע עם כדי לספר, אני שונא לשמור סודות מאמילי אבל אם לגלות לה או לא זו לא ההחלטה שלי, גם ככה נדמה לי שוויל מתוסכל מכמות האנשים שיודעים מה הוא.
תגובות (26)
לא כזה משעמם לעומת הפרקים שלי.
המשך!
את מתכוונת לעומת האין-פרקים שלך
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
את מאוהבת!
לא משעמם, אבל קצר… עשינו עסקה, ואני כתבתי פרק ארוך במיוחד בשביל העסקה הזאת! מעניין ו – (לאוווווווו) כתיבה יפהפיה כרגיל, המשך… אולי היום? בבקשה?
תמשיכי!!
ראיטו 3:
סאני, אני אשתדל. תמר, מה? איך בדיוק הגעת למסכנה שאני מאוהבת?
נאקווווווווווווווווווווווווווווווווווו!! הוא כזה מתלהב!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי!
הפרק לא היה כזה משעמם, אבל קצר.
תודה.
אבל תמר. רציני. מה לעזאזל?! איך החלטת שאני מאוהבת?!