הכל הוא פטה מורגנה- 1
ניגשתי אל המצבה, צלב זהוב איתר את המצבה הגדולה, שלרגל עץ האלון הזקן. נראה היה כאילו הוא התכופף אליי… מנחם אותי. אחרי אותה החוויה אני לא יכול שלא לבוא ולפרוק עצבים על המצבה הזו כל יום. כל פעם היא מושכת אותי אל העבר. אליס, אליס, אליס! אני קורא אלייה, שתחזור אליי! והיא בכאילו עונה " חכה לי, אני עוד אחזור"
אבל אני יודע שהי לא.
אבל יהא קוראת: " ג'ק, אני כאן! אני הרוח המלטפת את פניך, אני החלומות שלך[ והסיוטים שלך! ואני המצבה שמול פניך. אני מאחוריך!"
כשאני שומע את המילה האחרונה, אני תמיד מסתובב אחורה לראות אותה במקרה, אולי פתאום היא תראה את עצמה! שיערה החום הארוך, שמלתה הלבנה אדומה, פניה, עייניה הסגולות והיא תבוא ותלטף אותי ותבקש סליחה, ו… ש… אבל כשאני מסתובב היא לא שם, רק הד קולה עדיין מהדהד בראשי!
"קוראים לה אליס! עם רק הייתה יודעת שזה חלום!" כך הולך השיר! אבל היא ידעה שזה חלום, או לפחות חשבה. הכל הפך להיות פחות ופחות אפשרי. אני לא יכול ככה!!!!! " אליס, אליס אליס!!!!!!!!!!!!!!!! חיזרי אליי!" בכיתי ליד המצבה, נוגע, מחבק את הצלב, כרוצה להרגיש את חום גופה! " אליס, תחזרי מלמטה! תצאי משם כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי, דמעות מחסות את בגדי והכל. הנחתי את התכשטי שלה על המצבה שלה. יהלום עם לב, כמו בקלפים. שנאתי אותו תמיד, רק הביא צרות. אבל אותי הוא הציל. תליתי אותו על הצלב.
הפעם הקול שלה היה אמיתי.
" בוא איתי ג'ק, יש לי מה להראות לך, יקירי!"
תגובות (0)