המדריך לנבל המתחיל- שיעור מספר 9
ש-לום!
שאלה: אתם יודעים מה אנשים שיכורים אוהבים לעשות?
הם אוהבים לדבר!
כן, כן, רבותי, אנשים שיכורים אוהבים לדבר ולצחוק מכל דבר אפשרי.
אני לא חושב שאתם יודעים אבל גם דיבורים קשורים לנבלים.
דיבורים זה חלק מההופעה של הנבל, הטון, הקצב, ההבעות פנים בזמן דיבור, המילים.
כל זה בונה הופעה, וההופעה זה דבר מאוד חשוב. ההופעה היא חלק בלתי נפרד מנבל וגם מגיבור. אם אתם בונים הופעה לא טובה אז ככה יזכרו אותכם ואתם צריכים להיזכר.
כמו שכבר הסברתי, נבלים בדרך כלל לא מנצחים מסיבות שלהם. זה לא בגלל שהם אפסים ולוזרים, זה בגלל סיבות משלהם ולכן הם צריכים לבנות הופעה, בשביל להיות בלתי נשכחים גם הצחוק המרושע מתקשר לזה, הוא חלק מההופעה ולכן הוא מאוד חשוב.
אבל כמובן, כמו שכבר אמרתי, לא לכל נבל מתאים צחוק מרושע, לכן גבירותי ורבותי קיימים הדיבורים.
אפילו משפט מחץ לא מספיק, הוא כמובן טוב ועוזר אבל צריך לדבר או שבכלל לא לדבר.
דמיינו סיטואציה קצרצרה:
היו היה פעם שליט מרושע בשם סטייס המתועב.
לסטייס היה כוח, להסתכל לאדם בעיניים ולדעת מה הדבר שהוא הכי פוחד ממנו.
אף אחד לא רצה להתעסק עם סטייס הוא היה נודע במיוחד בגלל עינויים מחרדים ומתועבים שהוא גרם.
יום אחרי יום הוא של-אהההההה! סליחה, שלט בזדון על ממלכתו עד שיום אחד קם לו גיבור שהחליט שלשלטון האכזר הגיעה הקץ.
הוא הקים לו צבא ובא לסטייס בשביל לעשות עסקה: 'החיים או הממלכה.'
סטייס שלח לו מבט זועם ופתח את פיו לדבר: "מממייי אאתה ששררץ קטן שנגדדדי ממעיז להיתתייצב?" הוא גמגם.
כל מי ששמע את סטייס מגמגם ישר בצחוק היה מתחיל וקורא: "סטייס המתועב מגמגם? זאת בדיחה! השליט האכזר לדבר לא למד?"
סטייס התחיל להתחוור. 'למה דיברתי? מה עבר במוחי?' כך חשב בתסכול.
הוא ניסה ללא הועיל להשקיט את המהומה והתחיל לקרוא את פחדיו של הגיבור.
אך זה כבר לא עזר. כולם כל כך הרבה צחקו על גמגומו של השליט שהפחד כבר לא הזיק.
כולם צחקו וצחקו ושלטנו של סטייס נפל כליל.
הגיבור הפך להיות שליט במקומו וסטייס יצא להורג. עד היום כולם חוגגים חג הגמגום באותו היום שסטייס נתלה ונאכל על ידי עורבים.
אתם יודעים זה היה קצת דוגמא מוגזמת, גמגום יכול להיות חלק מההופעה, אבל זה צריך להיות במידה, הכל במידה הנכונה אבל גמגום פחדני זה לא יוביל אתכם לשום מקום גם אם זה יהיה במידה הנכונה.
תראו את חברי הטוב הג'וקר, הוא היה מאסטר בדיבור גמגומי, הוא עשה את זה בצורה מושלמת כל כך שאף אחד לא יכול להגיד שזה הרס לו את ההופעה.
כל היסוס וגמגום עוזר לו לבנות דיבור כזה שבהתחלה חושבים: "אה, הוא סתם ילד קטן שרוצה להצטרף לליגה של הגדולים" אבל מה שהם לא יודעים ואחר כך הם מבינים זה שהם הילדים הקטנים והוא הליגה הגדולה וכל זה בזכות דיבור וצחוק מתאימים, וגם בגלל איך שהוא מתנהג. כל זה נקרא הופעה.
הופעה זה דבר שכל נבל צריך לחשוב עליו, מה הוא יגיד או מה הוא יעשה אחרי זה, זה פחות חשוב. מה שאתם עושים עכשיו זה להירשם בדפי ההיסטוריה הנבלית וזה חשוב. כמובן שצריך לחשוב מה לעשות אחרי זה אבל לא כל צעד הרי בסוף הכל לא הולך לפי התוכנית. הכי טוב זה להציב מטרה ולהגיע אליה איכשהו. לא ממש משנה איך.
גמגום היה רק דוגמא קטנה, אבל יש עוד כל כך הרבה דברים שעושים עם דיבור.
למשל אפשר לברוח להתחמק בעזרת דיבור.
הדוקטור (מדוקטור הו) עושה את זה הרבה. אם אתם שואלים את עצמכם: "למה הדוקטור? מה הוא קשור? הוא בכלל גיבור." אז הנה התשובה, הדוקטור אומנם גיבור לחלק מהאנשים, לבני אנוש ולעוד כמה גזעים, אבל יש כל כך הרבה שהוא דווקא אויב. הוא אמר בעצמו אחרי שמיסי אמרה לו שהוא לא גיבור ואני מצטט: "נכון, אני לא גיבור, אני אדיוט, עם קופסא." אני חושב שכולנו צריכים ללמוד משהו מכל אחד ואחד בעולם. מאיש אחד אתה צריך ללמוד איך לא לפחד מאיש אחד צריך ללמוד איך לפרוץ מחשבים ומהדוקטור צריך ללמוד שני דברים:
א. לא לתכננן דברים כי הכל משתבש.
ב. איך לברוח מדברים באמצעות דיבור. הוא מדבר ומדבר ובגלל שהוא מדבר לא הורגים אותו ולבנתיים הוא חושב על תוכנית ובורח.
בקיצור חברים, מי שלא מדבר טוב הוא יהיה נבל מסכן ואומלל,
אבל לא הכול תלוי בדיבור יש פריצות בחוק הזה.
אבל את זה לומדים כבר בליגה של הגדולים.
נתראה בפעם הבאה!
תגובות (0)