המסע למארינדיאה פרק 4

יצאתי למסע, כשכל חבריי חושבים שאני בעצם טסתי לשנת לימודים באנגליה, ועלי תיק ובו בגדים נקיים, מסרק, ומפה שעוזרת להגיע למארינדיאה. אך קודם עלי להגיע לרובע הצפוני של מילרוק, אשר מגיעים אליו מצפון ברוקלין. כרגע אני בתחנת רכבת קסומה בצפון ברוקלין, אם יש לך כרטיס נסיעה מיוחד אתה מגיע לרובע הצפוני של מילרוק, לי יש כרטיס כזה. נכנסתי לרכבת ובה היו יצורים מוזרים, אלפים, פיות, דרקונים ננסיים, מכשפות, קוסמים ועוד הרבה שלא זיהיתי. נכנסתי לקרון ושם ישב נער, בן גילי לבוש בבגדים רגילים של היום יום. "שלום" הוא אמר לי "היי" עניתי לו ברכות.
"לאן את נוסעת?" התעניין.
"אני למארנדיאה." עניתי בבטחה.
"יואו! גם אני את נוסעת להתלמד להיות מכשפה או קוסמת?" שאל הנער
"לא ממש, אני הנסיכה…" אמרתי והחלתי בסיפורי, וכך כל הנסיעה סיפרתי לו על סבתי, עלי ועל אִמי, על הנבואה ועל זה שבשעה חיי השתנו מחיים רגילים למשהו לא נורמאלי. "הגענו!" הודיע נער מתולתל ומג'ונג'ן כשהרכבת עצרה. אני והנער שהיכרתי בקרון ירדנו ופתחנו מפה. "לא הצגתי את עצמי!" אמר הנער.
"ג'רדי, ואת?" שאל "אני קטרינה" עניתי.
"אם כך קטרינה, אנחנו נצטרך להגיע למארינדיאה בחודש לפחות?" שאל ג'רדי.
"כן, ג'רדי, אתה תבוא איתי?"שאלתי בעניים מלאות תקווה.
"כן, בטח. הלא טובים השניים מן האחד." אמר.
"טוב לפי המפה אאנחנו צריכים להגיע לאורג'נוסיס בתוך יומיים, ומשם להמשיך לאירזיסו." אמרתי.
שכרנו כרכרה וסוסים, ויצאנו לדרכנו לאורג'נוסיס.