המשך פרק 1-הכישוף
הייתי מופתעת אני לא אשקר,אבל לא פחדתי,הייתי מסוקרנת,רציתי לדעת יותר…
"מאיפה לכם לדעת שהנחש היה מכושף? או שהוא ניסה להרוג אותנו?"
אמא ואבא הסתכלו אחד על השני ואז אבא אמר:"את מבינה גם לנו יש כשרונות מיוחדים..ויש כאלה שמקנאים בכוחות שלך שלי ושל אמא שלך,והם יעשו הכל כדי לגנוב אותם"
ואז שניהם היסתכלו עלי
אני הסתכלתי עליהם בכזה מבט,הרגשתי כאילו אני יכולה לרסק אותם לחתיכות,והיה לי את האומץ לעשות זאת וגם את החוכמה להקשיב לדיבריהם ולא להתנפל עליהם
"למה לא סיפרתם לי?"אני שואלת אותם,מנסה לדבר בקול הכי רגוע שיש לי
"קיווינו ש.."
"ש.. מה?!"התפרצתי
"שעם נשמור את זה בסוד את תיהי מוגנת ובטוחה"אמר אבא בטון פגוע
"בטוחה!?!נכנס לנו נחש שאת אומרת שהוא מכושף ובא להרוג אותי!לזה את קוראת בטוחה!?!?!"
באותו הרגע נדלק אש במטבח ורוח פרצים נכנסה
"חומד,תירגעי,הם יגלו אותנו"אמא אמרה ולטפה לי את היד,האש כבתה
"איך?…מה?"גימגמתי
"יש לך תכונה אחת בולטת אומץ,היא הבולטת והחזקה ביותר בך,אומנם,כשאת מתעצבנת או עצובה או שמחה,הגוף שלך לא יכול להחזיק את זה בפנים לכן משחרר את זה בצורה של אש,רוח,מים,אדמה…"
"למה אני?"
סוף פרק 1
תגובות (0)