הנודד – פרק 2-הנער בין עצי היער

זרד נשבר תחת מכף חום הקול השמיע קול של שבירה שהדהד ביער הגדול, הנער היה בעל שיער שחור, עיניו היו ירוקות אזמרגד, הוא הלך בשלווה בין עץ לעץ. עבר בין עולם ומלואו, הסנאים ברחו מצליל המגפיים מתפצחות על העלים, הנער היה בעל חולצת עור, השריון עצמו הייתה גופיית עור ששרווליה היו לוחות מתכת קלים, קשת גדולה מעץ ניצבה על כתפו הקשת הייתה עשויה מעץ כהה ונדיר, צורות ומילים היו משובצות בה, קראו לה "איגניס" או ברק בשפת האלפים. הייתה כרוכה בה אגדה של אלפי שנים. ומילים שהיו חרוטות בה אמרו:
אל מעבר ההרים,
בין הפסגות המושלגים
נקמתנו לא תשכח
דם שם לא נשפך
אשפת חצי מתכת הונחה ליד הקשת, סכין ברזל נקשרה לחגורתו של הנער הצעיר, תיקו היה על מותנו קשור לחגורתו גם כן, בתיקו היו כלל דברים שימושיים. אבן צור, צמחי מרפא, מזון מועט. הנער עצמו כשל בעט הליכתו ונעזר בעצים כדי לייצב את הליכתו, הוא מחפש את חברו ביערות כבר כמה ימים, כמעט אבדה תקוותו, הוא כשל על שורש ונפל ארצה. הוא השתעל וקם עוד פעם, אחרי כמה דקות ארוכות הנער הרים את ראשו וראה אש במעלה היער, הוא נבהל והסתתר מאחורי עץ, האש האירה באור כתום, מי שהשתמש באש זאת לא היה חכם במיוחד, או שהיה רעב במיוחד. כמובן שרק עוויל ידליק אש בצהריי היום כששמש מפלחת את ראשו. כנראה הוא צד משהו, וזה הלך לטובו של הנער. ככל שהעביר זמן ביער למד הנער את דרכי ההתגנבות, בבוא הזמן הוא היה יכול להיות שקט כעלה שעף ממעלה ענף, הוא בחן את הסביבה. הנער לא היה גנב. הוא גנב משודדים, ומכייסים. הוא התקרב על העץ היותר קרוב. הוא שם לב לאלה כבדה שעשויה מעץ, קול העץ המתפצחת העלה ניחוח של בשר לאפו, צליל קריעת הבשר הגעיל אותו למרות זאת. הוא הסתכל מעבר לפינה וראה טרול. העור העבה כעור של פיל מלחמה העיד על היותו טרול. ראש מזוויע שכוסה בכובע עור שנקרע בגלל תפירתו הזולה, טרולים ארבו למטיילים ובמקרים הרעים אכלו אותם. תיבה כבדה נצבה על גזע עץ כרות. הנער התעניין, אך לעבור טרול? הינף ידו יוכל להדוף את הנער למותו. הנער חיכה שטרול גמר את בשרו. הוא הוציא ארנבת מאחוריו. כנראה שהוא תפס ארוחה שלמה, ארוחה שתקנה לנער ימים של הישרדות. הוא הניח את קשתו וסכינו על הדשא ליד העץ. הוא הוריד את שריונו והותיר רק את חולצת המשי שלו. הוא התחיל לעבור מעץ לעץ בחסות השקט. הטרול התעסק עם הארנבת שהתבשלה באיטיות. "ארנבת ארנבת תתבשל מהר, ואני עוד מעט ארוחה יקבל " זימר בקולו הסלעי וצחוקו הרעים את היער כולו. הנער הלך מאחורי גזע העץ. הוא זחל לעבר הארנבות שעורם נפשט. היו שם כ 10. הוא שם את ידו על הראשונה. והעביר אותה מאחוריו. שנייה שלישית רביעית חמישית שישית. הארנבת של האורק הפסיקה להתבשל הטרול גיששה את הגופות של הארנבות , וידו הקשקשית נגעה בידו של הנער. הנער לא זע, הטרול הסתובב לאחור במבט מבולבל, מבטו ועיניו האפורות הצטלבו בעיניו של הנער. זה הרים את אלתו וצעק בקולי קולות "גנב ארנבות" הנער התחמק ממכה שפגעה בעוצמה אדירה בקרקע, הוא הצטער על זה שלא הביא את פגיונו, רעיון עלה במוחו הטרול הלם באלתו והנער קפץ מעל גוש העץ, הוא רץ על העץ הקרוב וטיפס עליו, הוא הוציא חץ מאשפת המתכת שלו. "אתה תרד מיד כדי שאפצח לך ידיים!!" הטרול צעק וחבט באלתו על העץ, הנער היה צריך להיזהר לא ליפול אל מותו. האלה תלתלה את העץ, הטרול העוויל לא ידע מה יקרה אחר כך. העץ נפל לכיוונו של הטרול. הנער קפץ מהענף כאשר החץ בידו, הטרול כשל לאחור והנער נחת על פניו של הטרול, וזה זעק, הנער אזר את כל כוחו ונעץ את החץ בעינו האפורה, הטרול צעק בזעם והעיף את הנער מפניו בחבטה אדירה. הנער נשרט בחזה שלו ודימם, הוא נחת בגזע של עץ ונפל ארצה. הנער התעלף, הטרול זעם ודם השפריץ מעינו והרטיבו את האדמה, הוא נפל על המדורה וקול מבחיל של בשר נשרף העלה באוויר. האורק צעק בכל כוחו ומת. הנער התעורר, פניו מלאות חיוך, הוא צחק וירק דם. המראה של הדם גרם לנער לצנוח על הרצפה הקרה.