הסהר הזהוב- הקדמה והרשמה (המשך לסהר השחור)

אני ארשום לך עוד מעט אני פשוט במסעדה

רושמת!
מקווה שגם בעונה הזאת תשתתף דמות שלי :)

שם: דואן לזטרוס
גיל: 13
מראה: שיער שחור חלק עד אמצע הגב, עיינים ירוקות-כחולות גדולות, נמשים על האף, גובה ממוצע, עור בהיר. באופן כללי נראת כמו ילדת-בובה והיא שונאת את זה.
אופי: (למרות שלא ביקשת, אם לא צריך אז תתעלמי מזה) חמודה, צחקנית, חכמה, מתחשבת, עוזרת, מגושמת, ביישנית, חברה ממש נאמנה, שונאת שמשפילים אותה או את החברים שלה, לפעמים אם ממש מכעיסים או מעליבים אותה היא מתפרצת בכעס והיא מנסה להיפטר מזה.
דמות: בעלת כוח. היא יכולה לשלוט ביסודות הבאים: מים, אדמה, אוויר, זמן, מחשבות, מתכת, לחם (היא שולטת בלחם!) אבל היא לא יכולה לשלוט באש, ובגלל זה היא מאוד פגיעה לאש. זה סוג של נקודת תורפה אצלה.

לא קראתי את הסהר השחור אני אקרה
שם:רוענו ליזיבל
גיל:17
מראה עיניים ירוקות שיער חום בוהק אף קצר גובה ממוצע ועוד מה שתחליטי.
אופי: חזק קשוח מתחבר יחסית מהר
בעל כוח:אוהב להעיף דברים באוויר (כוח:מעיף דברים אם זה לא היה מובן)
נ.ב אני אח של דישן123

אני כבר אכתוב דמות, אני רוצה לקרוא את הסיפור הקודם קודם.

אנושי
שם: בְּרוֹקְס קֶארְמֵן
גיל: 19
מראה: שיערו אדום כהה, עיניו זהובות כדבש, ועורו בגוון זית. הוא דק אך מוצק, בגובה ממוצע. שפתיו דקות, ואפו חד, קטן, ופונה מעט כלפי מטה. החיוך שלו מפחיד למראה. הוא נושא איתו לכל מקום תיק עור שנתלה על ירכו. בתוכו יש כל דבר שניתן להעלות על הדעת. הידיים שלו דקות, אך מחוספסות. ושיניו צחורות להפליא. כשהוא מחייך, הוא נראה מרושע. כמו חתול אדום עם תוכניות זדוניות.
אופי: הוא ציני מאוד, כמעט רעיל. לפעמים נדמה שכל מטרת חיו היא לגרום לאנשים לשנוא אותו. המוטו שלו הוא "אהבה היא הדרך של הטיפשים לתרץ את הפחד מבדידות." לא מוטו קליט במיוחד, יגידו הרוב. הוא אכזרי, אבל ברגע האמת, הוא זונח את התדמית שלו ומוציא את מי שהוא באמת. נער טוב-לב ומלא חמלה, שפשוט סובל מחוסר ביטחון נוראי. הוא מתוחכם ומתחכם, צוחק על כולם כל הזמן. מבחינתו, אין דבר כזה לעבור את הגבול. אין נושאים שאסור להתבדח עליהם. מה שמרגיז הרבה מאוד אנשים. רוב מי שפגש אותו, רוצה להרוג אותו. וחלק גדול מהאנשים האלה גם ניסו. הוא מחפש קטטות, ולרוב הוא מפסיד בהן. כמעט כאילו הוא רוצה לקבל מכות. מעטים האנשים שיכולים להוציא את החמלה שבו, אבל אלא שיכולים, מגלים שהוא חסר ביטחון, ובעיקר מפחד מכולם כל הזמן. הוא מפחד כל כך הרבה, שהוא פשוט מעדיף לשנוא. זה יותר קל לו. לשנוא את כולם ולשנוא את עצמו. הוא רוצה שהם ישנאו אותו, כי הוא יודע שלא מגיע לו יותר מזה. הוא מתמלא אימה מהאפשרות שמישהו יחבב אותו. ככה שאם מישהו מתחיל אפילו להיות נחמד אליו, הוא מיד מקפיד להיות מרושע במיוחד ואכזרי להחריד. היחידים איתם הוא באמת מוכן להיות אפילו קצת כנה, הם ילדים קטנים. משהו בחוסר האונים שלהם נוגע ללבו. הם תמיד נראים כל כך מבולבלים, כך הוא אומר. מבולבלים ומפוחדים. הוא לא מסוגל להישאר אדיש למישהו חסר אונים שמבקש עזרה, פשוט לא. אין לו בעיה להתעלל להתאכזר ולענות מישהו, לצחוק על האימא המתה שלו או על העינויים שהוא עבר. הוא מוכן לבעוט בנער מתייפח, או לצרוח על אישה אומללה. אבל הוא לא מסוגל לסבול אנשים שמכים אנשים שלא יכולים להחזיר, או מתעללים בכל יצור חסר ישע באשר הוא.
הוא שונא את הצבע וורוד, קור, חרקים, ציפורי דרור ("כל כך הרבה רשע, בכל כך מעט נפח.") היסטוריה, אנשים שמדברים איתו על דברים שלא מעניינים אותו, אנשים שמתאכזרים לשם ההתאכזרות (הוא עושה את זה בעצמו, ועל כך הוא גם שונא את עצמו. בלי צביעות) כשמתנשאים מעליו, את המילה "חך", אנשים צבועים, ריחות מתוקים, ושוקולד. ואוהב בשר, אש, אלכוהול, ריבים, והתחכמות משעשעת. באופן מפתיע, הוא מסתדר מעולה עם ילדים וחיות, וסובל מפחד גבהים מחריד.
רקע: את יודעת מה? אני לא אפרט. כל מה שאני אגיד הוא כזה,הוא ממוצא אמריקני במקור, והוא עובד בארמון.

שם:אלגברו שנטקו
גיל:17
מראה:שיער לבן, עור שזוף (בניגוד מוחלט לצבע שיערו) עיניים שחורות אף ישר גבוה מהממוצע.
אופי:ערמומי, שקרן, תעב בצע,חמדן. לרוע מזלו מישהו קילל אותו והוא כשהוא רואה שמישהו הורג מישהו אחר הוא חייב להרוג אותו.
דמות:בעל כוח, מסוגל להיכנס לתוך האישיות של האדם שעומד מולו ולקרוא את המחשבות המדויקות שלו.