BlueWex
סליחה על שגיאות כתיב /: ממש רציתי לפרסם את זה ואני יתקן את כולם מחר

הסוד-פרק 3

BlueWex 13/03/2014 596 צפיות 2 תגובות
סליחה על שגיאות כתיב /: ממש רציתי לפרסם את זה ואני יתקן את כולם מחר

פרק 3:

אור מסנוור גרם לעיניו של אירלד לדמוע אך זה לא היה אור השמש, אור עששית צהבהב שפך אור על החדר הקטן והחנוק שאירלד הוחזק בו. אירלד הרגיש קור צונן בעמקי נשמתו וניסה לנשום את האוויר המר שאפף את החדר כולו, הרופא של הכפר דיעדע לצד אירלד בעודו מחפש ובודק תרופות ותחבושות. המראה היה די מצחיק משום שהרופא היה איש מאוד נמוך בעל משקפיים מצחיקים ועגולים, הוא היה לבוש בגלימה לבנה שהייתה מוכתמת מקצת וחולצה כתומה ויפה איתרה את החזה הקטן שלו. “אני חייב ללכת..קינ-” אירלד סינן מהקור שאחז את פיו
"הצחקת אותי, אתה לא יוצא לשום מקום. יש לך כוויות קור ופצע שטחי למדי מהכתף שלך"
חתך בכתף? אירלד לא זכר כלום בנוגע לחתך, אך כשניסה להזיז את זרוע ימין הוא הרגיש כאב עוקץ עולה מהשרירים שלו. למזלו הוא היה שמאלי. הרופא התקרב לאירלד והוא הצחין משום ופרחים, הרופא הצמיד משחה מוזרה למצחו של אירלד וחבש את ראשו עם תחבושת חדשה שהריחה כמו מנטה. החומר המוזר הפיץ חום בגופו של אירלד וגרם לצינת הקור המקפיא לרדת לקצות אצבעותיוו.
"אתה אמור להרגיש יותר טוב עכשיו, לטעמי אתה תישאר כאן כמה זמן"
"לא… אני לא יכול אני חייב לל-” הרופא השתיק את אירלד בסטירה ידידודית על הלחי
"זה לא נושא לדין, אתה תמות עם תלך. עכשיו תסתום" אירלד הרגיש את חמתו בגרונו והרגיש צורך בלתי נשלט לחבוט במשהו, התחושה הזו נמהרה להתפוגג למראה הרופא שרק רצה לתת לאירלד אפשרות לחיות. אירלד היה חייב לברוח, צ'אט יוכל לפקח על משפחתו המועטה שנשארה. הוא היה יכול לגנוב תרופות מהרופא למרות שמצפונו התנגד לכך בחריפות, מזון הוא היה יכול לקחת מביתו ולהשאיר את הרוב למשפחתו ואת השאר לצוד. אירלד עבר על התוכנית בקפדנות של ילד קטן וקיווה שיוכל לחיות אחר כל צעד וצעד שלו, אירלד ניסה להירדם והחליט שברגע שהוא יקום הוא יסתלק. עיניוו נסגרו לעיטם והעולם נהיה שחור, רק הכל של הרופא הנוחר והגשם מבחוץ חדר לחדר הקטן. לבד. אירלד קם בבהלה כשהאור מסנוור פגע בעינייו ועיוור אותו לכמה רגעים, הפצע שלו לא כאב כמו אתמול וכוויות הקור עדיין הרגישו נורא, אך אירלד נשך את שפתו וריכז את מחשבותיו בתוכנית שלו. הרופא לא היה נראה בשום מקום ואירלד החליט שזהו הזמן לפעול, הוא הניף את עצמו מהמיטה בעזרת מוט העץ שהיה מקובע בתור משענת וזינק מהמיטה על הרצפה הקרה, הקפיצה הקטנה הרעידה את גופו ואירלד איבד במקצת את שיוויו משקלו אך במהרה התייצב וניסה להתרגל להליכה. הוא סרק את החדר וראה תיק עור שהיה נתלה מהכתף יושב בפינה הרחוקה של החדר, אירלד רץ במהירות והרים את התיק וענד אותו על כתפו. הוא לקח כמה בקבוקים ועשבים במהרה מהמדפים בלי לדעת מה הם עושים, הדבר האחרון שבוא לקח היה מעיל אדמדמם וקטן שהתאים למידתו שנח על כסאו של הרופא מול שולחנו, אירלד שמע שהרופא היה בחדר לידו והתפלא שלא שמע את הקול שהרים. אירלד סידר את שיערו ובדק את תחבושותיו בפעם האחרונה והזיז את הדלת האחורית בזהירות רבה, הדלת חרקה מקצת ונהדפה בציריה מהרוח. אירלד שמע שהרופא פלט אנחה של הפתעה והתחיל לצווח, “גנב! גנב!, שוטרים!” אירלד סידר את התיק על כתפיו ורץ ברחובות של הכפר, חבורת שוטרים נענו לצעקותיו של הדוקטור והסיקו שאירלד הוא הגנב, מה שהוא באמת היה. אירלד רץ ופיזר חצץ וחול לכל עבר, הוא שמע את קולות השוטרים שגילם עלה על שלו רצים אחריו במלוא כוחותיהם. אירלד הרגיש שליבו התחיל לפעום בחוזקה מדהימה ואיך שרגליו רוטטות מרוב המאמץ, הוא החליט להתאים את נשימתו לקצב ריצתו והתענג על ההרגשה של הרוח על פניו. השוטרים וויתרו על הגנב הצעיר והתמוטטו על הדרך נאנחים ומתנשפים, אירלד רצה לזכור את כל הכפר לפני שנכנס ליער. הוא עבר בראשו על מקומות וצייר אותם במגוון צבעים, הפונדק, הנפח,החווה,הבית,החנות,העירייה,המשטרה…. הוא חזר על מקומות אלו ודמיין את הדרכים שמובילים ממקום למקום. ריח של תפוחים,שירה,ריקודים,צ'אט,יין,שמחה…
הוא זכר וקירב לליבו את הדברים שהוא אהב, אירלד זינק מעל הגדר הנמוכה שהורתה על תחילתו של היער. אל,שד,מפלצות,רוחות,ערפילים… אירלד חזר במוחו על הסכנות שצפויות לו, ואז הבין.
אין לו חרב.


תגובות (2)

הכל- הקול
תמשיך :>

14/03/2014 12:19

מדהים! כמה התגעגעתי לקרוא סיפורים שלך D:
מחכה מהר להמשך!

אוהבת, לוסי! :)

14/03/2014 19:27
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך