הפסלון- פרק 10- הנשרים

בפרקים הקודמים-
"מה נעשה?" שאל דייב "עכשיו כשפרופסור אייץ' הבין שברחנו מהכרכרה, הוא יעלה עוד יותר את מספר המלכודות בכלא, בפחד שאנחנו אלה שנשחרר את המרגלים"
"אני חושבת שיש לי רעיון" אמרה סמרג ושרקה "מנדי!".
לא נשמע ציוץ.
"אה, איך שכחתי" צחקה סמרג והזיזה את שרביטה לצורת עיגול של אבק כוכבים, ואז הוציאה אבקה כחולה מכיסה וזרקה את האבקה דרך העיגול.
רק לאחר שהאבקה הכחולה עברה דרך עיגול אבק הכוכבים, סמרג צרחה:
"מנדי!!!".
לפתע, נראה עטלף ענקי, שלא נראה כמו עטלף רגיל, עטלף בעל כנפיים ענקיות, כולו שחור, גוף של עכברוש מטונף וזנב של עקרב, עף לכיוון השלושה.
"מנדי" צחקה סמרג כשהעטלפית חייכה בחיוך שמח "היא עפה במהירות מהירה מאוד. אנחנו נגיע מהר מאוד אל הכלא"
"רגע, אבל לפיות הלגאן יש כנפיים, לא? למה לך אין?" שאל דייב
"כן" גמגמה סמרג בעצב "אבל הם נלקחו ממני"
"מי לקח לך אותן?" שאל ג'ק
"גנרל ראוסטק, כאשר השתלט על אאורין, הארץ שממנה באתי, ולקח את הכנפיים של כל פיות הכפר שלי" אמרה בעצב סמרג
"אבל, למה את רוצה לעזור לנו? הרי ביצעת את משימת השליחות שלך כבר. הרי את יכולה כבר לחזור אל מאסטר צ'ין!" שאל ג'ק
"אהה.." גמגמה סמרג "שום סיבה מיוחדת. יש לי תחושה שאני אוכל לעזור לכם בהמשך הדרך. כמו מנדי, שתוכל לעזור לכם להגיע מהר אל הכלא האפל" אמרה "עכשיו קדימה, עלו".
"מה קרה?" שאל ג'ק
"הפסלון" קרא דייב "הוא… הוא… הוא זז" אמר דייב ופתח את אגרופו. סמרג ראתה בפעם הראשונה את הפסלון המבריק בצורת הלהבה האדומה.
"וואו" אמרה סמרג "הוא יפה"
"הוא נוצר רק למטרה אחת, לשחרר את המרגלים, ורק לשחרר אותם" אמר דייב וקיפץ שוב את אגרופו, והפסלון בתוכו "אני לא יודע למה הוא זז"
"נראה שככל שאנחנו מתקרבים אל הכלא האפל, הוא זז יותר מהר" אמר ג'ק "כיוון שהוא נהייה יותר קרוב אל מקום היווצרותו".

פרק 10-
העטלפית שעליה ישבו ג'ק, דייב וסמרג עמדה להגיע אל הכלא האפל של פרופסור אייץ', עד שלפתע נשמע קול מוזר.
"מה זה הקול הזה?" שאל ג'ק בפחד.
הקול נשמע שוב פעם.
לפתע, מול השלושה נראה נשר בעל נוצות שחורות ולבנות ומקור חד מתקרב אליהם בצורה מאיימת. למזלם של השלושה, מנדי התעופפה ימינה במהירות והתחמקה בשנייה האחרונה מהנשר.
"אוי לא!!" צרח דייב "זה נשר שאמנדה שלחה!"
"מה זה, למה היא שלחה אותו!?" צרחה סמרג בפחד כשמנדי ניסתה לברוח מן הנשר המפחיד
"היא כנראה הבינה שכאשר ברחנו מהכרכרה, שאנחנו ננסה לשחרר את המרגלים!!" צרח דייב.
לפתע, מאחוריי הנשר נראו עוד הרבה נשרים. הרבה מאוד.
השלושה לא הצליחו אפילו לספור כמה נשרים התקרבו אליהם.
"קדימה, מנדי!" צרחה סמרג "במלוא המהירות!" ומנדי התעופפה לצדדים והתחמקה מהנשרים השטניים, אך למרות כל ההתחמקויות, לא נראה שמספר הנשרים קטן. אולי אפילו גדל!

"הם לא נגמרים!!" צרח ג'ק בפחד
"לא משנה מכמה נשרים נתחמק, תמיד יבואו עוד!!" צרח דייב.
לפתע, הנשרים עשו מעגל מסביב למנדי ולשלושה. לא היה למנדי לאן לברוח. גם לא למטה, אל הקרקע, כיוון שגם מתחת לעטלפית עפו נשרים ושמרו.
"אנחנו בדרך ללא מוצא!" צרח ג'ק
"קדימה מנדי! תברחי!!!" צרחה סמרג.
העטלפית ניסתה לברוח, אך הנשרים סגרו עליה.
"אתם," צחק אחד מהנשרים "באים איתנו" וכל הנשרים נתנו לג'ק, דייב וסמרג מכה ושלושתם התעלפו.

כששלושתם פקחו עיניים, הם ראו שהם נמצאים בתוך תא כלא בתוך מבנה סגור שהם לא ידעו איפה הם בכלל.
לפתע, סמרג ראתה מעבר לסורגי התא את מנדי כבולה בשרשרת פלדה שכבלה את זרועותיה.
סמרג ראתה שמנדי התאבקה קשות וניסתה לברוח, אך לא הצליחה.
"שלום" צחקה אמנדה שעמדה מעבר לסורגי תא הכלא שבתוכו היו כלואים ג'ק, דייב וסמרג "שוב".
דייב לחץ על כפתור חליפת גיבור העל שלו, וניסה לחתוך את הסורגים, אך ללא הצלחה.
"הסורגים חסינים להכול! והפעם, באמת להכול! זה לא שיש להם איזה כפתור השמדה עצמית" צחקה אמנדה.
השלושה הבינו שהיא ידעה על זה שהם ברחו מהכרכרה.
"עכשיו, אני יודעת שאת, פיית הלגאן," דיברה אמנדה אל סמרג "ממש אוהבת את העטלפית הזאת. ואת רואה את השרשראות פלדה שבהם היא כבולה? אלה שרשראות מחשמלות במיוחד שפרופסור אייץ' המציא" הסבירה אמנדה "עכשיו, אם לא תיתנו לי את הפסלון, אני אחשמל את החברה הטובה שלך וזה יהיה הסוף שלה!!" צחקה אמנדה.
סמרג נהייתה עצובה.
"מה נעשה?" לחש דייב לג'ק ולסמרג "אסור שאמנדה תקבל את הפסלון!"
"כן, אבל אז הוא יהרוג את מנדי אם לא ניתן לה את הפסלון" אמרה סמרג.
הם לא ידעו מה לעשות. שלושתם פשוט התלבטו קשות.