הרוח של האי -3 ^_^

"תכנס בבקשה " אמר אדם שהיה לבוש בקפידה בבגדים של משרת "אדון ארו ממתין לך " המשרת קד קידה לנוטי אחייך אלי .ושלושתינו נכנסנו לתוך בית העץ המוזר .
אני אל יודעת מה המילה בית עץ מעבירה לכם אבל היה העץ הזה היה עצום ונבנה בצורה מאוד לא שגרתית ,הייתה שמועה שזה בגלל האיש שגר כאן ,ראש מועצת היער שכנראה היה לא ממש שפוי . הייתה שמועה שיש לו בת אבל אף אחד לא האמין בה .הילדה המסתורית של ראש המועצה הייתה סוג של אגדה על האי .
המשרת החביב הוביל אותי ואת נוטי לאורך מסדרון רחב ידיים שעל קירותיו היו תלויים דיוקנאות שהעבירו בי צמרמורת ,כאילו הם עקבו אחרי עם עיניי הצבע שלהם .
"בזמן שאתה תשוחח עם אדון ארו העלמה הצעירה תוכל להנות מחברתה של ליידי אתל " אמר בכול נעים ורגוע .
"אמ נכון שאת תשמחי להכיר חברה חדשה " אמר נוטי והביט בי מעבר לכתפו בציפיה .לא ממש ידעתי למה לצפות מבת של מכשף ועד מכשף רב עוצה ומעורער נפשית כמו ארו מה שבטוח לא הולך לשעמם לי היום .
"ב.. ברור שאני אשמח " אמרתי יותר מתוך נימוס .הבחנתי בחיוך קטן על פניו של המשרת ומשום מה שמחתי שגרמתי לא לחייך (ולא ממש לא חשבתי על זה בקטע רומנטי הוא נראה לפחות בן שלושים ).
לפתע המשרת עצר , נוטי עצר אחריו ,ואז אני .
"מה קרה ?" שאלתי .
"הגענו לחדר הישיבות מכאן מר נוטי ימשיך לבד ואני אלווה אותך אל ליידי אתל " הוא חייך שוב .
"בהצלחה " אמר לי נוטי בלחש .הסתכלתי עליו עד שנייה בזמן שנכנס לחדר הישיבות ומהרתי להסיג את המשרת שהתקדם בזריזות .
"דבר ראשון השם שלי הוא איתי לא משרת " ממש לא הבנתי איך הוא ידע אבל אולי …
"כן זה נכון אני מהמדבר במקור " הוא השלים את המשפט .
"אולי תפסיק !!" הוא התחיל לעצבן אותי " וזה אומר ששמעת את כל מה שחשבתי על עכשיו … כלומר אתה "
"טלפת כן אני כן " הוא חייך שוב ואני הבנתי עד כמה יצאתי מטומטמת .הוא שמע הכול זה כל כך מביך.
"כן עם דעות כמו שלך באמת הייתי מתבייש " עיניו הירוקות נצצו משעשושע .כאילו שכל זה הצחיק אותו .
"תפסיק אתה לא יודע שזה אסור " אמרתי וניסיתו (נואשות ) להשיב את כבודי העצמי .
"באמת שזה נכון כבר נגמר לך הכבוד העצמי אז אולי כדי שתפסיקי בכל מקרה אני כבר יודע עליך הכל " הוא חייך שוב והעיף קצבת שיער ג'ינגי'ת ממצחו .הוא היה …טוב די … לא לחשוב .פקדתי על עצמי .
"אני לא מאחרת לפגוש איזו ליידי " אמרתי בזעם הוא חייך כי ידע שאני מנסה להתחמק .אבל בכל את המשיך ללכת לאורך המסדרון .
פסעתי אחריו בשתיקה וניסיתי לא לחשוב על כמה שהוא מעצבן אותי ידעתי שהוא יכול לשמוע הכל כאילו אני מדברת בקול אבל לא היה איכפת לי .
איתי .היה . כל .כך …. כל כך מה ?
לפני שהספקתי לענות לעצמי על השאלה איתי עצר לפני דלת עץ גדולה וכבדה .
"זה חדרה של ליידי אתל .דרך אגב …." הוא חייך עלי מאבר לכתפו "אני רק בן 25 " והכל להתקדם במהירות .
פאק טוב אף פעם לא הייתי טובה בלזהות גילאים של אנשים .
אמדתי לפני הדלת. נשמתי עמוק .ופתחתי אותה .