אי שם…

דבר ראשון אני רוצ שתקראו את ההודעה הקודמת שכתבתי
הילה ונויה יצאו החוצה לראות פרחים בשדא . ואז, פתאום נכנסו ליער מוזר ואז הן נכנסו לתוך היער והן לא ידעו איפה הן נמצאות. פתאום ראו בית קטן ובתוכו ילדים קטנים ששומרים על הבית הקטן . פתאום נכנסנו לתוך הבית, ואז הילדים הקטנים, ומשום מה הם לא עשו להם כלום . בבוקר הם קמו, שתו כוס שוקו עם עוגיה ליד. ואז הילדים הקטנים הוצאו להם ללכת לטיול קטן. הם ראו פרחים יפים. פתאום הילדים הקטנים והילדות נתפסו ברשת דביקה מאוד. וגילו שהם מודבקים לכורי עכביש, ועכביש מנסה לטרוף אותם והם מפחדים מפני העכביש. מה הם יעשו? נויה והילה חשבו מה לעשות. הם אומרים שצריך לא לזוז ופשוט להיות כמו עכבישים קטנים. הם באמת היו כמו עכבישים קטנים. כמו תינוקות של אמא עכבישה. ובסוף העכביש לא אכל אותם. והם המשיכו לטיל. ראו חיות כמו העכביש, ועשו כמו שעשו עם העכביש וחזרו הביתה בשלום. וא הם אכלו צוהוריים ואז הילה ונויה הראו לילדים הקטנים את הבית שלהם . הם שיחקו בכל מיני משחקים למשל כמו משחק שקוראים לו מונופול. וגם תופסת, ומחבויים, ואז הגאה כבר ערב, וכגל אחד הלך לבית שלו כמו בבוקר נויה והילה והלכו ליער לחפש את הילדים הקטנים. הם ראו שבמרום שהיה בית לא היה אותו. הם השאירו להם פתק, ובפתק היה כתוב שאנחנו הילדים הקטנים עוברים מעולם לעולם ומכירים חברים חדשים, ולכל חבר וחברה יש עונה משלה.
"אנחנו נפגשים אתחם בסוף הקיץ" אמרו הילדים הקטנים .ואם אתם רוצים לראות אותנו עכשיו אז תלכו ליער עמוק, עמוק בסוף של כל החיות שעברנו בטיול הקודם. וש תראו את הבית שלנו עם חברים חדשים, ואותנו . בואו מהר, אם אתם רוצים לבוא, שלא תפספסו את ארוחת הבוקר. וככה נמשך, ונמשך, הולכים למקום של ארוחת הבוקר וככה נויה והילה ממשיכות לבלות עם הילדים הקטנים. ואם אתם רוצים לפגוש גם את הילדים הקטנים, תחלמו עמוק בלב, ותראו אותם גם.