זאב וערפד: ביחד לעד? – פרק 1 – מים

-נאלה-
הצלצול נשמע. נאלה התקדמה אל עבר אולם הקרבות שם כל התלמידים וכל היצורים לומדים להגן על עצמם ולהכיר את יריבם.
כשנכנסה לחדר ראתה דגם של ספינה מעץ שתפס את רוב המקום באולם. הספינה הייתה בצבע חום בהיר, והמפרש נצבע בצבע אחד: כחול. היא הרגישה משהו מציק ברגליה והסתכלה עליהם. היא דרכה על ריצפת זכוכית דקה ומתחתיה היו מים גועשים שנראה שהם עומדים לשבור את הזכוכית בכל רגע. מעל הספינה עף לו לוח הקרבות הממוחשב. הערפדים היו ראשונים, האויב בתולות ים, סירנות ועוד. היא נכנסה למחשב כף היד, הקלידה כמה דברים ונכנסה לטבלת הערפדים. היא ראשונה!
"האתגר: התמודדות מעל המים, חסימת הסירנות." היה כתוב באדום על צג מחשב כף היד.
"ברוכים הבאים כולם!" אמר סורס (מי שגילה את העולם ומי שאחראי על הרבות).
"היום נלמד איך להגן על עצמנו מפני סירנות ללא כלי נשק כלשהו, ותזכרו הקרב צריך להיות אמיתי! הבה נתחיל!" צעק סרוס וקולו הידהד באולם הגדול. כל התלמידים היו נלהבים והתחילו לקרוא בשמו, רק נאלה וחברתה ג'ון לא צעקו. לנאלה וג'ון היו סוד משלהם שלא היו יכולות לחלוק אותו עם אף אחד, הסוד הוא כוח נסתר. אבל זה מה שהם יכולות להגיד למי שהם סומכות עליו, לא יותר מזה.
"הראשונים יהיו הערפדים! והראשונה מבינהם תהיה נאלה!" צעק סורס וכל העולם הידהד, התלמידים היו מרותקים לספינה.
"אם תסתכלו מתחתיכם תראו ים גועש ומעליו רצפת זכוכית. כשנתחיל ספסלים מעופפים יבואו לקחת אתכם, יש לכם 10 שניות לעלות על הספסלים עד שהריצפה תישבר. חוץ ממך נאלה," אמר סרוס והתקרב אליה, "את תצטרכי להיזהר ממה שיש בים ולהגיע לבד לספינה ושם תתחיל ההצגה. זה ברור?!" שאל סורס בקול חד.
נאלה הינהנה והספסלים כבר הגיעו. על לוח הקרבות הופיע טיימר וסרוס התחיל לספור לאחור.
'את צריכה להתרכז נאלה!' דחקה בעצמה.
"3,2,1" הרצפה נשברה ומישהו נפל לעבר הים. זאת הייתה ג'ון.
הם התחילו לשחות אל עבר הספינה וכשנאלה הגיעה לדפנות הסירה היא התחילה לתפס. אחרי כמה שניות נפלה נאלה מדופן הסירה, וכשהייתה סנטימטר אחד מעל למים התחיל להתעופף אל עבר תורן הספינה.

-סם-
"אתם!" אמר סורס בשקט לחבורת אנשי הזאב שישבה מתחת לגלימת ההפתעה.
"לכו תתכוננו, אני רוצה שתתקיפו אותן מכל עבר! בלי רחמים!" חבורת אנשי הזאב הינהנה ויצאה לדרך. אף אחד לא ראה אותם קופצים אל עבר הסירה ומתחבאים שם.
מה שהם הולכים לעשות להם! זה יהיה הסוף שלהן.

-ג'ון-
ג'ון תפסה בקרסולה של נאלה והתאמצה גם היא לעוף. היא לא כל כך הייתה טובה בתעופה כמו חברתה הטובה. נראה שנאלה מסתדרת מצוין עם עודף המשקל של ג'ון.
'טוב, לפחות אני אגיע בשלום.'
ג'ון ונאלה הגיעו לתקרת האולם ואז ג'ון עזבה את קרסולה של נאלה וצנחה מטה, אל עבר הספינה וכך גם נאלה עשתה.
ג'ון לא הספיקה לגעת בקרקע והרגישה שיניים ננעצות בקרסולה ומושכות אותה דרך הדלת שמובילה לבטן הספינה.
היא הסתכלה למעלה פעם אחרונה וראתה את נאלה, צונחת עם עיניים עצומות.
'כמה שלווה היא יכוה להיות.'
אבל אז היא שמה לב לכתם אדום על חולצתה הלבנה.
דם!