זיכרון – 5

התעוררתי במיטה ענקית ..
תחושת חמימות פשוטה בכול גופי ..
שמעתי קולות .. מייד קפאתי על מקומי .
״ זו היא .. הייתי בטוח כשראיתי אותה ״ אמר הקול של אותו בחור
״ איך אתה יודע ?! הנביאה אמרה שהיא נהרגה ״ אמרה מישהיא בעלת קול סמכותי
״ זו היא .. הפנים , השיער והטקטיקה של בריחה יושב בול . ״ הוא אמר בקול מתגאה במקצת .
הייתי מבולבלת פתחתי את עיניי לכדי חריץ דק , וראיתי חדר ורדרד .
על גופי הייתה כותונת לילה קצרה , קצרה מדיי לטעמי .
ראיתי את אותו גבר או אביר .. לא ידעתי בדיוק מה הוא .
הוא ישב על המיטה שלי וליטף את רגלי בעדינות והתוכח עם אישה מבוגרת למראה .
״ אני יצא .. אולי אלך להתייעץ איתה ״ היא אמרה בהירהור ויצאה מין החדר .
פתאום הליטופים הכמעט בלתי מורגשים הפכו לרחבים יותר , רכים יותר .
אני לא ידעתי למה אבל פשוט התחלתי לחייך .
ניסיתי להפסיק אבל פשוט לא יכולתי – זה היה כמו אינסטינקט
פתאום הוא הפסיק וחיכה למשהו .
הבנתי , בוא חיכה שאני יקום משנתי .
לא רציתי לקום .
ידעתי שעצם הקימה מין השנה תביא איתה צרות .
זזתי טיפה והוא התחיל לחייך .
פשוט כך .
פתאום גל של תיעוב הציף את גופי .
מיד הזדקפתי למצב ישיבה ופתחתי את עיניי לרווחה .
הוא התחיל לומר משהו אבל קטעתי אותו .
״ תתן לי לצאת לא לכאן אני שייכת ! ״ כמעט וצרחתי .
״ בדיחה טובה , אני לא עוזב אותך עוד פעם ״ קולו היה תקיף .
במהירות קמתי מין המיטה ולקחתי חרב שהייתה על הקיר .
פעלתי על פי חושי ולא על פי שכלי .
הוא מיד שלף חרב כסופה ובהירה
הסתובבנו במעגל , אני הייתי מתוחה .
״ אולי תוותרי ? אני יותר חזק ממך כרגע ״ הוא אמר .
״ צא לי מהחיים , מי אתה ?! ״ אמרתי בתקיפות שלא הייתי רגילה לה .
״ הוא התחיל להגיד משהו אבל אני כבר התחלתי לתקוף .
חרב נגד חרב .
הוא היה זריז אבל גם אני .
לא הבנתי מאיפה אני יודעת להלחם .
ראיתי את הדלת .
במהירות רצתי לאורך המסדרונות הארוכים ,
ואז הבנתי .
אני בארמון .
רצתי , לא יודעת לאן אבל רצתי .
שמעתי אתו מאחורי אבל אני הייתי זירזה .
הגעתי לאורווה .
בלי לחשוב פעמיים עליתי על הסוס הצחור שנתן לי לעלות בקלילות , והתחלתי לרכב לכיון היער .
רכבתי שעות על גבי שעות .