חמשת הסמלים פרק 1 :)

פרק 1 – אדמונד :

גורל … המילה הזאת היא , פשוט מצחיקה להחריד . כלומר , מי מבטיח לך שהגורל שלך הוא לחיות חיים שלווים ורגועים ? מי מבטיח לך שיהיו לך עד שנים רבים לחיות בהם את השלווה בזאת? מי אמר שהגורל שלך הוא לא להציל את העולם ?
אוקיי אני יודע שזה מוגזם ואפילו מטורף אבל אחרי שתשמעו את הסיפור שלי ושל הנערים האחרים , שעם לומר את האמת בהתחלה לא יכולתי להסתכל העליהם בכלל ועכשיו הם חברי הטובים ביותר , תבינו על מה אני מדבר .
"מקס רן , אמרתי לכם כבר מליון פעמים לא לגעת לי בדברים "צעקתי על אחי הקטנים שחיפשו מקום להתחבא . התאומים האלה … הם עד יוציאו אותי משפיותי .
"אד , דיברנו על זה , על תצעק עליהם " אמרה אימי ברוך וצצה בדלת חדרי .
"אמא ,אני לא יכול להתמודד עם זה הם עושים את זה כל הזמן ואת תמיד מגנה עליהם "אמרתי לה את האמת ,או לפחות את מה שהרגשתי .
"זה לא נכון , בתור אמא לכם אני צריכה לשמור על עמדה נטראלית " היא חייכה עלי ונשקה לי על מצחי והלכה .
זאת אחת הבעיות שלי בחיים , היא יותר מידי חשובה לי ובגלל זה אני לעולם לא אעשה משהו שיפגע בה וכלל לפגועה באחים הקטנים והמעצבנים שלי .
אחרי שגמרתי להתארגן לבית הספר ירדתי למטה למטבח , לקחתי תפוח ויצאתי לכיוון המכונית שלי .

"אתה חייב להסיג לך מכונית " אמרתי לחברי הוותיק סטפן . הוא שלף את האוזניות הלבנות שלו מאוזניו וחיטת בתא הכפפות שלי .
"למה אין לך פה מוזיקה נורמלית ?" הוא שאלה והתעלם לגמרי מהמשפט שאמרתי לו בערך כל בוקר כשאספתי אותו לבית הספר .
"אני אדאג לזה בפעם הבאה הד מלכותך " אמרתי בציניות , שנינו צחקו בזמן שהתנעתי שוב את המכונית ונווטתי אותה לכיוון הבניין הקודר שיה לא אחר מאשר בית הספר שלנו .

"סטפן אתה פשוט לא נורמלי ! אל תעשה את זה כאן " התחננתי בפניו . עיניו שהיו צלולות החלו לקבל גוון אדמדם .
"אף אחד לא ידע . אתה יודע שזה יעשה לך טוב " הוא לקח עד שאיפה מהגוינט המגולגל .
"סטפ אנחנו בבית הספר אתה יודע שיעיפו אותך עם תתפס " לא רציתי שזה יקרה ואבל ידעתי שסטפן לא יוותר אפילו על שאיפה אחת מהגוינט שלו , הוא היה יותר מדי יקר בשביל לוותר עליו.
"קח רק שאיפה אחת , אתה לא תתחרט על זה ואתה יודע את זה " הוא ניסה לדחוף את הגליל הקטן לפי , הפלתי אותו על הרצפה ודרכתי עליו .
"למה עשית את זה ?!" הוא צעק בקול רם מידי .
"אני … תאמין לי שזה לטובתך " מלמלתי בשקט .
סטפן הביט בי בכעס עיניו האדימו אפילו יותר . "בו נירגע סטפ " התחננתי , פחדתי מהתגובה שלו . הנחתי את ידי על כתפו והוא הדף אותה .
"אל תגע בי !" הוא העיף אותה ממנו בחוזקה , התחלתי להרגיש כאב .
לפני שהספקתי להגיב יותר מידי סטפן התחיל להכאת את אותי , הוא דפק את ראשי ברצפה וכמעט דרך עליו . מכאן והלאה הכל קרה מהר , שמעתי צעקה של ילד ואחר כך ידעתי שסטפן ברח נעמדתי במהירות על רגלי כי לא רציתי שסטפן יסתבך ,סחרחורת הכתה בי .
"מה אתה עושה כאן בחור צעיר ?" זה היה קולו הרם מידי של המנהל .
"אני -אני – "
"זה לא … " הוא הרים את גליל הגוינט מהרצפה . "אתה יודע שזה אסור בבית הספר , בחור צעיר את ההולך ישר לריתוק ואני עד התקשר לאימך. עכשיו לך לכיתה " לא הייתה לי שום אפשאות למחות וכיוותי שאיתי תסמוך עלי ולא תאמין שאני משתמש בסמים .