חמשת הסמלים פרק 5 (ספיישל יום העצמאות העאהעא)

לפי הפרק אני רוצה להיד שמי שכתב דמות (גם היא דמות משנה) שיגיב כי זה לא פייר .
דבר שני אני יודעת שרק התחלתי את הסיפור הזה אבל אני רוצה לגמור אותי כי יש לי רעיון לסיפור חדש (או אולי קאמבק את זה תדאו רק שני אגמור תסיפור מחאמחאמחאמחאמחא. ) אז בספיישל אני יעלה פרק כל פעם ששלוש אנשים יגיבו :))

פרק 5 : ג'ון :

ההלם שהיה בי היה פשוט לא נורמאלי , כלומר מה אתם הייתם מרגישים הם המורה המשגיח שלכם בריתוק היה הופך לאריה לנגד עינכם ?
הדבר הראשון שחמשתינו עשינו היה לצרוח ולרוץ לפינה המרוחקת ביותר מהאריה , זה היה מוזר אבל אני יכול להישבע שראיתי חיוך משועשע על פניו של האריה .(אריות יכולים לחייך בכלל ?).
"מה לעזאזל הוא עושה כאן ? איפה המורה שלנו ." שאלה קטיה . היא נכנסה התקף פניקה מטורף וכמעט מחצה את הכלב המסכן שלה .
"הוא … הוא " ניסיתי לעשות אבל לא היו לי תשובות .
"בבקשה , בבקשה תרגעו ותנו לי להסביר " ,לרגע הייתי בטוח שאני הוזה ,אבל האריה הזיז את שפתיו הקול יצא ממש ממנו .
"זאת בטח מתיחה וזה…" התחיל אדמונד לומר והתקדם לכיוון האריה לפני שהספקתי לתפוס את ידו . "זה בסך הכל הריה וגומי או משהו והוא עובד על סוללות "אדמונד התחיל לגעת באריה , לחפש את המקום שעליו אמורות להיכנס הסוללות בטוח ראמה שלו . ושוב ממש לשנייה יכולתי לראות את החיוך המשועשע על פניו של האריה .
"אני מצטער נערי אני לא עובד על סוללות " אמר האריה בקול מוזר , זקן וצעיר גם יחד . אדמונד קפץ במקומו ונרתע .
"בסדר , נניח שאנחנו מאמינים לך ולעובדה שאין פה מליוני מצלמות שמצלמות את הפדיחה העצומה הזו , מי אתה . איך אתה אריה ? ומה אתה רוצה מאיתנו ? " שאלה סאם שתפסה פיקוד.
"תשבו בבקשה ואני אסביר לכם " האריה אחווה בראשו לכיוון השולחנות שלנו שהיו הפוכים לגמרי מהבריחה שלנו קודם . לאחד שניות ספורות חזרנו למקומותינו ,עדיין מפוחדים , והתכוננו להסבר שלו .
"חברים יקרים , זה שאתם נמצאים בריתוק עכשיו , דווקא חמשתכם , זה לא במקרה ,יש לכך סיבה ועם לסכם אותה במילה אחת היא … היעוד שלכם "
שוב מה שעטף אותי היה שוק .