פרולוג – חרבה של אוזיריס

לפני יותר מאלף שנים אלפיות, שזה בערך לפני עידן שלם, בסוף עידן הטכנולוגי [של האדם הקדמון] מלך האלפים פרסם נבואה בכל העם שלו, נבואה שגדול הנביאים שלו ניבא בדיוק יום לפני רצח מילוס מלך האלפים. הנבואה התפשטה בכל הארצות מהר מאוד, הטרולים שמחו והענקים פחדו, בני האדם התאזרו בסבלנות והגמדים בכו, האלפים יצאו מדעתם.

אלף שנים מאוחר יותר, נשארו רק שישה אלים גוססים, ומלך אנושי אחד, וארבעה עמים שנרצחו בדם קר בידי עומת המפלצות. המלך האנושי הזה, מיכאל, שמר בחירוף נפש על נבואת גדול הנביאים של הקדוש המעונה מילוס מלך האלפים, ומילא את הבקשה הגלויה שם.
מיכאל עלה לשמיים בפקודת אוזיריס המגנה ושוחח עם ששת האלים הגוססים.
"אני הולך להתחיל להגשים את הנבואה." התפרץ לכס המלכות שלהם, והודה בדברו מיכאל.
"נהדר. העולם הזה ממילא כבר הרוס." מיהר להשיב סורטאנקק.
אודין נשף בבוז "סורטאנקק! זה העולם שאתה במו ידיך הגשמת! אסור לך לדבר כך. אבל, מיכאל נערי, החלטתך נבונה. מי יתן ואכן הנבואה תתגשם, ובמהירות." חייך אודין את חיוכו הקורן.
"אני ראשונה. העולם הזה מקולקל כבר עידנים רבים, מאז שנגעו היצורים בנשק." אמרה אוזיריס האומללה.
מיכאל הנהן בעצב.
"רק רוע וכעס נשאר בלבבות החיים. רק מיכאל נשאר טהור." אמרה ברגשנות קליאופטרה, מביטה בו בנועם. מיכאל הרגיש מעט נבוך.
"קצת אופטימיות, ידידיי! לפחות הם לוחמים מיומנים וקרי רוח!" הנהן לעצמו בציניות אקסודוס.
"אני נשבעת לך באודין שאני אפצח בריקודים כאשר אתה תכחד מהעולם." סיננה טולקיין בשיניים חשוקות.
"אלים יקרים, אנא הפסיקו. אני הולך להתחיל את הנבואה עכשיו." ניתק את תיקו מגבו, והוציא מתוכם שישה נשקים;
חרב ארוכה אחת, של מינוס הקדוש המעונה.
אלה דוקרנית אחת, של אוץ' מלך הטרולים.
פטיש קרב, בגרסא מוקטנת – אך עדיין דיי גדולה – של סת' שליט הענקים.
חרב דו-להבית אחת בינונית, של איז'ה מלכת הגמדים.
חרב נשכנית ארוכה יחסית של מיכאל.
גרדן דו-להבי גדול, להביו מורעלים בדם קראקן, שלל מלחמה של הרודן גורדין, אבי המפלצות.
"ראשון?" שאל מיכאל בעיניים לחות.
אוזיריס צעדה קדימה. "זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי; עולם גדול ומסוכן הוא זה, חבבו את הטהורים ותאהבו את הרשעים. קללת הנבואה תגן על כולנו." סיימה בגינונים, ומיכאל דקר אותה הישר בליבה. היא נסוגה באור מסנוור ונעלמה. החרב שהחזיק הייתה החרב הדו-להבית.
סורטאנקק צעד קדמה. "עשה זאת מהר." רטן האל.
"זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי; אחריות גדולה מגיעה כאשר אתה מוכן אליה, אז אל תביש את עצמך. בחר בקפידה ותטעה, ורק אחר כך תתקן. הרוג לפי שיקולך, וחייה לפי שיקולי סובבך. קללת הנבואה תגן על כולנו." סיים בנימה דרמטית משהו, ומיכאל ניפץ את ליבו במהירות כמה וכמה פעמים, בעזרת האלה הדוקרנית. הוא נסוג באור לבן ומסנוור.
טולקיין צעדה קדימה נרגשת. היא נשמה נשימה עמוקה והחלה "זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי; אין לסמוך על איש מלבד על עצמכם. אסור לפעול בפזיזות ותדחו החלטות חשובות כמה שיותר מאוחר. תמיד תהיו אדיבים עד טירוף, ורק אחר כך תהרגו. קללת הנבואה תגן על כולנו." סיימה טולקיין, ה בדמעות. מיכאל ריטש את ליבה ופוצץ אותו בעזרת פטיש הקרב. היא נסוגה באור לבן ומסנוור.
אקסודוס פסע קדימה. "אתה מכה כמו נקבה." אמר ומיד התחיל "זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי; תמיד היו מחושבים, פעלו בקיצוניות או שלא תפעלו בכלל. היו אמיתיים, זועמים ושמחים. והכי חשוב – הכו את הלב. שקללת הנבואה תגן על כולנו." סיים ומיכאל תקע את הגרזן בליבו במהירות. אקסודוס נסוד באור לבן ומסנוור.
קליאופטרה צעדה קדימה באלגנטיות. "זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי; תשמחו בשמחת הרבים, תשמחו בשמחתכם, תאהבו את העולם והוא יחזיר לכם אהבה. שימו לב לפרטים הקטנים, הרי הם מאוד משפיעים. כבדו את השיח הכי עבש, והוא יכבד אתכם. שקללת הנבואה תגן על כולנו." סיימה קליאופטרה ומיכאל דקר את ליבה בעזרת החרב הארוכה. אור לבן ומסנוור שטף אותם והיא נסוגה.
"לפני שתעבור מן העולם, תצתרך להקפיא אותי." מיהר לדבר מיכאל, ספוג בדמעות זועמות וחרב הנשכנית שמוטה בידו.
"מיכאל, תמיד היית נאמן ותמיד היית טהור וכך תהיה עד שתמות. יקירי, אני ממנה אותך לנתין האלים הרשמי." אמר אודין ונגע במצחו של מיכאל. מגבו צמחו כנפיים שחורות של עורב, שחורות וגדולות.
"אני.. מלאך?" שאל מיכאל. אודין הנהן.
"זוהי שבועתי לך, נער או נערה שירשו אותי: לא תמיד תאהב את המצב אבל תמיד תצתרך לחבב אותו על האחרים. אתה תשנא את עצמך לפני שתאהב את חבריך, ותשנא את העולם. זה בסדר גמור כל עוד אתה תמשיך לפעול לפי איך שצריך. האמן לי, אתה תשרוד הרבה אחרי כולם. שקללת הנבואה תגן על כולנו." אמר אודין וגל של קור יצא מפיו. באותו הרגע בדיוק דקר מיכאל את אודין בליבו, וקפא.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
רק עידן שלם מאוחר יותר, בתקופתנו, קרה הדבר שאני הולכת לספר עליו. אם פתאום יש לכם הרגשה שמשהו נוזל לכם עם הגב – אל תמשיכו לקרוא! אני מעורבת בסיפור הזה רק כי הקשבתי למה שהוא סיפר לי. והרגשתי את הנזילה על הגב. זה מפחיד. אל תאמינו שזה טוב ויפה, למרות שזה משהו שמבינים פה. שמעתם מישהו מדבר על הנשקים והרגשתם את זה? לכו. לכו הרחק. אתם יודעים לאן, שם תמצאו את מיכאל, לכו לפי מה שאתם חושבים. אתם צריכים ללחוץ אז 22-8-1. תאימינו לי, אתם לא רוצים לשמוע למה המספרים האלה. כשתגיעו לשם – תמצאו אותו. הוא ילמד אותכם לשלוט במה שאתם ורק אז יספר לכם מי באמת אתם.