יומני יצורים פרק שני -קלאוס ^_^

קלאוס הרגיש שמשהוא לא בסדר עם קארי ,אבל מצד שני זו קארי משהוא תמיד לא היה בסדר איתה .
לא משום שהיא הייתה לא בסדר אלה בגלל מה שקרה לה .
קלאוס תמיד עמד לצידה .הוא אפילו ביקש מאבא שלו שיצביע במועצה לכך שהיא תקבל חנינה ומקלט בוורלין .
קארי כמובל לא ידעה דבר על הנושא .היא חשבה שזו הייתה ההחלטה של חברי המועצה .
באותו בוקר כשקלאוס נכנס לחדרה של קארי בבית הישן דרך החלון הוא הרגיש שהיום הזה הולך להיות שונה ,ולפי מה שהוא למד אינטואיציות של ערפדים הם דבר נכון בדרך כלל . הוא פשוט לא היה בטוח עם היום הזה יהיה שונה לטוב או לרע .
"קארי עם הולכים ללמוד היום בתיכון את יודעת מה זה אומר נכון ?" שאל קלאוס נגס עד חתיכה מהקורסון שהיה אמור להיות של קארי .
"מה זה אומר קלאוס ?" ענתה בציניות ושטפה את פניה .
"זה אומר שהלימודים עד מעט מתחילים ואת צריכה לעשות את כל הדברים האלה שגורמים לך להראות יפה " נימת קולו של קלאוס הייתה צינית הוא לא רצה שקארי תתאפר ,הוא אהב אותה בדיוק כמו שהיא עם השיער האדום והבלתי סריק שלה ,והעיניים החומות שזהרו שהיא צחקה .כמו עכשיו .
"כמה טוב שיש לי אותך בחיים " היא אמרה .בדמן היא התארגנה קלאוס תהה עם דבריה נאמרו בציניות או שהיא באמת שמחה שהוא שם .
האפשרות הסבירה ביותר היא שכן ,בכל זאת היא והוא מכירים רק קצת פחות מאלף וחמש מאות שנים ,וזה הרבה זמן .
הוא עבר איתה כל כך הרבה דברים ,כל כך הרבה דחיות .
כן זה נכון קלאוס היה לגמרי בקטע של קארי .הוא היה מאוהב בה מהרגע הראשון שראה אותה וקרא לה ילדה והם שחקו תופסת .
בהתחלה הוא חשב שזה אבוד כי בכל מקרה הוא יחיה לנצח והיא תמות בשלב מסיום וזה סתם יכאיב לשניהם .אבכל כשהיא קוללה הוא אומנם היה עצוב ביחד איתה אבל חלק קטן ממנו הרגיש שאולי זה הצ'אנס שלו אולי עכשיו הם יוכלו להיות יחד .לתמיד .
זה לא קרה .
בפעם הראשונה שקלאוס הציע את הרעיון הם היו בני חמישים ונראו כמו בני שבע עשרה .
קארי התנגדה בכל תוקף ולא הסכימה לגלות לו את הסיבה .מאז בכל כמה זמן הוא מציע את הרעיון מחדש למקרה שהיא שינתה את דעתה .
אולי יום אחד זה יקרה ,קלאוס ניסה לשכנע בזה את עצמו בכל פעם שקארי שברה לו את הלב .
"אני מוכנה " היא הכריזה וקטעה את רצף המחשבות שלו .
היא נראתה יפייפה כמו תמיד על פניה היא מרכה שכבה עדינה של איפור ולבשה את בגדי המודרנים.
"שנצא ?" הוא שאל ועטה על פניו חיוך .
"אבל … בדרך חייבים לעבור במאפיה " היא אמרה " אכלת לי את הקורסון " שניהם יצאו מבית האץ הישן של קארי והתקדמו לכיוון מרכז העיר .