ילדי המכשפה – סוף דבר

"איפה היית?" שאתי את ליאם. שכבנו על הדשא במקום שבו מצאתי אותו.
"טוב, ג'רמי וג'יימס חטפו אותי ובגלל שהייתי ממש מטושטש לא יכולתי להילחם והם כמעט הרגו אותי. בשניה האחרונה לינדה יצרה מעבר בזמן ומשכה אותי אליה לשנת אלף שש מאות… אני לא זוכר. העיניין הוא שג'רמי ניסה לסגור את השער כשאני הייתי באמצע לעבור בו. התוצאה היא שנתקעתי בחלל זמן" אמר ליאם.
"חלל זמן?" שאלתי.
"חלל זמן. נתקעתי בין המאה ה17 למאה ה21" הסביר ליאם.
"ואיך הצלחת לצאת?" שאלתי.
"טווב, דבר ראשון הזמן שם עובר אחרת משאשר פה. הרגשתי כאילו אני שם שבוע ואז כשיצאתי גיליתי שעברו ארבע שנים וחצי. הצלחתי לצאת כי לינדה חילצה אותי" אמר ליאם.
"לינדה… אנחנו חייבים לה כל-כך הרבה" אמרתי.
"כן.. תחשבי על זה.פעם החלום שלך היה להיות בת 12 כי ידעת שאת עומדת למות לפני. עכשיו בת כמה את? 16? 15? הכל בזכותה" אמר ליאם.
"17, למען האמת. לפני שלושה שבועות היה לי יומולדת" אמרתי לו.
"וואו מזל טווב!! מצטער שלא הייתי שם כדי לראות את זה" אמר.
"אתה כאן עכשיו אז זה בסדר" אמרתי. הוא הסתכל עלי ואז קם.
"טווב.. אנחנו צריכים לחזור הביתה לא?"

-כעבור 10 שנים-
"ליאם! מה אתה עושה פה?" שאלתי. ליאם הסתובב אלי.
"לילי! הרבה זמן.." הוא אמר וחיבק אותי.
"איך היו הלימודים בלונדון?" שאלתי אותו. שנתיים אחרי שליאם חזר הוא נסע ללונדון ללמוד מנהל עסקים בזמן שאני נסעתי לניו יורק ללמוד יחסי ציבור.
"את יודעת.. כרגיל" אמר.
"לורן ואדי יודעים שחזרת?" שאלתי
"כן, חזרתי אתמול אז עברתי אצלם" אמר.לפתע אלי הגיעה בריצה.
"אמא!! בואי מהר את חייבת.. אוופס" היא אמרה כששמה לב שאני מדברת עם ליאם. ליאם הביט בי במבט שואל.
"אווה, ליאם תכיר את אלי. אלי, תכירי את ליאם. ליאם הוא חבר ילדות ממש קרוב שלי ואלי היא הבת שלי" חייכתי בגאווה. ליאם הרים גבה.
"בת כמה את?" של את אלי.
"עוד מעט 15" אמרה בבישנות.
"את רק בת 27 וכבר יש לך ילדה בת 15?" שאל אותי.
"טוב, היא לא בדיוק הבת שלי. אימצתי אותה" אמרתי.
"וואי יפה!" אמר ליאם בהתפעלות.
"אמא אני חוזרת לחנות שם תבואי" אמרה אלי והלכה.
"למה אימצת?" שאל ליאם.
"כי עדיין לא התחתנתי. הרגשתי בודדה" עניתי. אחרי עוד כמה דקות של שיחה עלינו לבית שלי ושל אלי.
"תגידי, אלי יודעת שאת מכשפה?" שאל אותי ליאם לפתע.
"אה, כן" אמרתי.
"זה לא.. מפריע לה?" שאל.
"בהתחלה זה היה לה קצת מוזר אבל אז היא התרגלה.. במיוחד עכשיו כשגם היא מכשפה" אמרתי.
"אלי מכשפה?" שאל ליאם.
"לא בדיוק, לא מזמן דיברתי עם לינדה, היא אמרה לי שהמכשפות עומדות להיכחד אז חשבנו לנסות להעביר את הקסם גם לאנשים רגילים. כמו שאתה מעביר אש מנר לנר" אמרתי.
"והעברת לאלי?" שאל.
"כן. זה עבד ממש טוב" חייכתי. ישבנו כמהדקות בשתיקה.
"תגידי… את עדיין מחפשת מישהו?" שאל ליאם.
"כן, למה?" שאלתי.
"כי אני חושב שיש לי אחד בשבילך" אמר.

חצי שנה אחרי זה אני וליאם התחתנו. אלי קיבלה שני אחים חדשים, דין ולוסי.
ואני הייתי הכי מאושרת בעולם.