ילדי המכשפה – פרק 15

*נקודת מבט לילי*
״עוד שבוע יש לנו יומולדת. עוד שבוע הקללה תופעל״.
ליאם ואני נולדנו בהפרש של שנה ושבוע אז ג׳רמי עשה שהקללה תתחיל בדיוק בשבוע הפרש. השנה היומולדת של ליאם יוצא בשבת, הקללה תתחיל ביום שלישי שבוע הבא. היום יום רביעי.
״מה אנחנו הולכים לעשות?״ שאלתי.
״אין לנו מה לעשות. ככה זה, בעוד שבוע נמות״ אמר ליאם ויצא החוצה. אפשר להבין אותו, אי אפשר להישאר רגוע כשאתה יודע שאתה עוד מעט מת. הוא יזכה להיות בן שלוש עשרה רק שלושה ימים. אבל אני לא אזכה להיות בת שתים עשרה. תמיד אשאר ילדה. אף פעם לא אהפוך לנערה. יצאתי אחרי ליאם. הוא עמד מעל המצבה של מאמא סו. תיארתי לעצמי שהוא חושב על זה שבקרוב נצטרף אליה למעלה. בלי שאף אחד ידע.
״ליאם. המים עומדים להיגמר. צריך לדאוג לעוד״ אמרתי. ליאם הסתובב אלי.
״הסתכלי על מפה של מאמא סו. יש כפר קטן לא רחוק מכאן אפשר לקנות שם מים״ אמר ליאם.
״אז אני הולכת. אתה רוצה לבוא איתי?״ שאלתי. הוא הנהן. נכנסתי לבית ועליתי לחדר שינה איפה שהתיקים שלנו. חיטטתי קצת בתא הקידמי ומצאתי את הארנק. לקחתי אותו וירדתי לליאם שחיכה לי למטה.
״יש לי כסף. בוא נזוז״ אמרתי ויצאתי מהבית כשליאם אחרי. ההליכה לכפר לקחה משהו כמו 15 דקות אבל זה לא היה נורא. בסוף הגענו לכפר.
״בוא נתפצל. אני הולכת להביא מים ואתה תחפש כל מיני דברים שאתה חושב שיעזרו״ אמרתי וחילקתי את הכסף. ליאם לקח את החצי שלו והלך. אני חיפשתי חנות עם מים ואחרי כמה זמן מצאתי אחת. קניתי כמה בקבוקים והתחלתי ללכת לכיוון שראיתי את ליאם הולך אליו. מזווית העין קלטתי מודעה עם תמונה של ליאם שכתבו עליה ׳עדיין נעדר׳. נאנחתי בעצב והמשכתי ללכת. לפתע ראיתי ממולי ילד בערך בגילי תולה מודעות עם תמונות שלי ושל ליאם. התקרבת קצת. אין מצב!! ג׳יימס מומסן? ג׳יימס לומד איתי בכיתה ואפשר לומר שהוא דלוק עלי. הסתובבתי מהר והתחלתי ללכת לכיוון השני. כנראה עשיתי הרבה רעש כי ג׳יימס הסתובב
״לילי?״ צעק. נעצרתי. טעות מספר אחד. ג׳יימס רץ אלי.
״לילי! אני לא מאמין איפה היית??״ שאל.
״מה אתה עושה כאן? כל כך רחוק מהבית?״ שאלתי אותו.
״לילי, הכפר הזה הוא במרחק נסיעה של רבע שעה מהבית״ אמר ג׳ימס. רשמתי לעצמי בראש להחטיף לליאם על זה שהוא לא בדק את הפרט השולי הזה.
״מצטערת ג׳יימס אני באמת חייבת ללכת״ אמרתי והתחלתי ללכת אבל הוא עצר אותי.
״לילי כולם ממש דואגים לך ולליאם!! אתם חייבים לחזור״ אמר ג׳יימס.
״חשבתי שאתה שונא את ליאם״ אמרתי. ג׳יימס שונא את ליאם בגלל שהוא חושב שליאם מאוהב בי. ואני בו.
״אני באמת שונא אותו. אבל אני יודע שאת לא תחזרי אם הוא לא יחזור״ אמר ג׳יימס.
״תקשיב אני לא יכולה לחזור הביתה. עם ליאם או בלי ליאם״ אמרתי.
״למה? תני לי סיבה אחת״ אמר ג׳יימס. נשכתי את השפתיים. אני יודעת שאני אתחרט שאמרתי את זה.
״כי אני עומדת למות״ אמרתי ורצתי לפני שג׳יימס הספיק להגיב.