יערות וקולות בראש

פרק 11:
בבוקר למחרת השמיים היו אפרוריים, זה נראה כאילו כל רגע עומד לרדת גשם, טוראלי לא יכל לשנות את מזג האויר, הוא אמר
"אין לי כח, אולי אחר כך"
כולנו תקענו בו מבטים עייפים ומעוצבנים, משום מה אף אחד לא הצליח לישון, כל אחד מסיבה אחרת,
טוראלי היה באופוריה כל הלילה בגלל ראלה שנשקה אותו בלחי, ראלה היא ערפדה אז כמובן שהיא לא יכולה לישון, אני התרגשתי כל הלילה וניסיתי להפסיק להסמיק, טדי רץ אל היערות ושמעתי אותו מיילל מאושר, חח עוד פעם אני מסמיקה, ג'יימס התגרד כל הלילה בגלל היתושים וביטלי בהתה בכוכבים, אנחנו חבורה של מוזרים, אבל אני אוהבת אותנו אז זה בסדר.

יום למחרת הגענו למקום שכל האדמה בו הייתה רטובה, מסריחה ובוצית, מעלינו השתרכו עלים ארוכים במיוחד בצבע ירוק כהה עם פרחים סגלגלים וטורפים לפי דבריו של ג'יימס, לא יכולנו לראות את השמש אבל שמענו את הגשם שכנראה ירד בחוזקה,
לפתע טוראלי אמר
"אני יודע איפה אנחנו! נזכרתי! אנחנו ביערות הלחות! כל המים מתאדים פה ותמיד קר פה"
"כל הכבוד שנזכרת" אמרה ראלה וחייכה לכיוונו של טוראלי ואז במבט חושד אלי, מה היא רוצה ממני?

המשכנו והעמקנו לתוך היער שרים וצוחקים, עצרנו לארוחת בוקר, ביטלי לקחה אותי הצידה,
"את באמת חושבת שאני אצליח? להחזיר את כל החלומות והמחשבות?"
"כן, אני מאמינה בזה שתצליחי"
"אבל מה עולה בגורלם של אלו שחייהם נמחקו? הכל בגלל ראלה הזאת!"
"לא ביטלי, תשכחי מראלה, זאת לא היא זה הצמא שלה, רק בגלל זה אני מרחמת עליה, היא די סובלת אחרי הכל"
"נכון!! אבל בכל זאת, אני ממש…"
ג'יימס הפריע לשיחה
"הכל בסדר פה בנות? ג'יין? ביטלי?"
"אהה הכל בסדר" אמרה ביטלי בשקט,

"אוכל לגנוב ממך את ג'יין לרגע?" שאל ג'יימס את ביטלי,
"אה..טוב" היא קמה והלכה לכיוון ה'קבוצה' שלנו,
היא התיישבה ליד טוראלי שדיבר עם ראלה ונעצה בי ובג'יימס מבטים בדיוק כמו טדי,
"אה ג'יין?"
ניסיתי להעיף את כל הזבובים מפני וזה לא כל כך הלך כי נפלתי מן העץ שישבתי עליו, ראיתי את טדי צוחק, זה לא כל כך מצחיק, אוחח,
"הכל בסדר?" רץ ג'יימס לכיווני,
כיסיתי את ראשי, "אפשר להגדיר את המצב כבסדר"
אמרתי וחייכתי, מאחורה חיוכו של טדי נמחק, גרמתי לו לקנא,
"חשבתי שאולי תרצי מתישהו שאולי את ואני….אה.. נצעד ביחד?"
וואו רגע מביך, ביטלי שמעה את דברינו מאחוריה ועל פניה הופיע פרצוף חמוץ,
"אהה מצטערת ג'יימס אבל יש לי מישהו"
"אה…" אמר ולקח צעד אחורה,
"זה בסדר, אבל יש לי מישהי שמתעניינת בך"
"מה? מי זאת?"
סובבתי אותו והצבעתי לכיוונה של ביטלי שהסתירה את פרצופה,
הוא צחק,
"ביטלי? ביטלי מעוניינת רק בחלומות שלה"
"זה ממש לא נכון!"
"טוב זה כן נכון"
התחלתי ממש להתעצבן,
"זה ממש לא נכון ג'יימס, מה אתה יודע?! אתה לא יודע עליה כלום!"
"אני מכיר אותה הרבה יותר זמן ממך, עובדה שאני יודע אה? נערה שבאה מן היער שלא יודעת כלום מהחיים שלה" המשפט הזה הוא אמר בטון מריר,
אני רצתי יותר ויותר עמוק לתוך היער, טדי רדף אחרי,
נעצרתי הקרחת יער ומררתי בבכי,
טדי הגיע גם הוא לאותו המקום,
"אל תתייחסי לג'יימס הוא סתם אידיוט"
"אידיוט שצודק"
"הוא לא צודק"
טדי חבק אותי, זה קצת עזר,
"תודה"
"זה בסדר"
חייכתי אליו, ליטפתי את שיערו הכחול,
פתאום נשמעה צעקה (זוכרים את הרעידות המפחידות שבאו מתוך היער?) הלכנו לכיוונה של הצרחה וראינו שם ילדה קטנה, עור לבן שיער ירקרק מלטפת דרקון,
פתאום קולו של מר ירח נשמע בראשי,
"יצרת יצור חדש ג'יין"
"מה?!"