יער מסתורי פרק 2
אמה
למזלי המורה שמה לב שנרדמתי חמש דקות לפני שהשיעור נגמר.
"רגע לפני שאתם יוצאים אני רוצה לתת לכם שיעורי בית" אמרה
"או יופי" מלמלתי לעצמי
אז מי שלא מכיר אותי קוראים לי אמה ואני מתגוררת בעיר "גורדן" בעיר הכי משעממת שיש. ברצינות לא קורה פה כלום ואני לומדת בתיכון "גורדן" כמה מקורי השם. צבע שערי הוא בלונידי עם עיינים חומות. חשבתם שאני אגיד עם עיניים כחולות הא? וגם אני אוהבת להתלבש בסגנון גותי, למרות שאני לא כזאת.
הסתכלתי לעבר רופרט והוא גלגל עיניים.
"אני לא סובל כשהמורים עושים את הדבר הזה. אנחנו כבר מתים לצאת מהשיעור ופתאום המורה נזכרת שצריך לתת שיעורי בית. באמת" אמר ברוגז.
"אולי תלמד אותה שיעור או שניים בקרטה. מה אתה אומר?" שאלתי בגיחוך
"הו כן" הוא ענה בהתלהבות
כן לרופרט יש חגורת קראטה שחורה לא סתם אז לא כדאי להתעסק איתו. יש לו צבע עיניים חומות, שיער כהה ועור שזוף. רופרט גבוה ממני בחמישה סנטימטרים ככה ואני בכיוון של מטר שבעים. אמנם אנחנו מכירים רק מכיתה ט', אבל אני מרגישה שאני מכירה אותו כל חיי.
"נו אני רואה שהצלחת לצאת מזה שוב" אמר
"ממה?" שאלתי "אה כשנרדמתי" נזכרתי
"אני לא סובלת את המורה הזאת. יש לה משהו נגדי" התרגזתי
"טוב אם לא היית נרדמת בשיעורים כנראה שהיא לא הייתה מרשעת אלייך" אמר רופרט
"טוב רק שתדע לך זה לא משנה אם אני נרדמת או לא היא עדיין רעה" מחיתי
"טוב יכול להיות שאת צודקת" היסס רופרט
"נו אוף אתם לא יכולים לחכות לנו" אמרה טלי ומהירה אלינו עם מאיה.
"לא" עניתי בחיוך
"אוי ממש מצחיק" אמרה טלי וגלגלה עיניים
מאיה וטלי הן החברות הכי טובות שלי. מהגן אנחנו ביחד. טלי לא נראת מאיימת להפך היא נראת חמודה ומתוקה, אבל תאמינו לי שלא. יש לה חוצפה לנערה הזאת. היא לא הכי גבוהה, פחות ממטר שישים, יש לה משקפיים, שיער בצבע חום בהיר ועיניי דבש.
מאיה יותר נחמדה מטלי, יותר עדינה, אבל כשמגיע הזמן לתקוף היא תוקפת. יש לה שיער מתולתל שחור ועיניים שחורות חומות. היא חכמה ברצינות הממוצע שלה כמעט מושלם.
יצאנו מבית הספר.
"טוב אז אמה נרדמה שוב בשיעור נכון שזה מלהיב?" אמר רופרט אחרי כמה דקות של שתיקה
"אוי למה אתה מספר?" שאלתי
"אהה אז בגלל זה הפרצוף החמוץ" אמרה טלי
"עוד פעם היא צעקה עלייך?" שאלה מאיה
"מה את חושבת?" עניתי לה
"נו באמת אמה תשתחררי קצת" אמר רופרט
"אחרי המקרה עם המרשעת הזאת? אין סיכוי" עניתי במרירות
"אל תקחי ללב" ניחמה אותי מאיה וחייכה אליי. זה מה שאני אוהבת אצל מאיה. תמיד יודעת להגיד את הדברים הנכונים.
"כן אל תקחי ללב. זוכרת שיש לי מורה לאנגלית שהיא גם מרשעת? זה משהו מדהים פה המורים. מאיפה מבאים את כל המורים האלה?! היא הכשילה אותי בבוחן שהייתי אמורה לקבל עליו לפחות תשעים. היא עוד תראה מזה." אמרה טלי בקול תקיף ומאיים.
"תרגעי" אמר רופרט וטלי נעצה בו מבט שהרתיע אותו. למזלו הוא היה צריך להמשיך ללכת ישר ואנחנו היינו צריכות לפנות.
"טוב ביי בנות. נתראה מחר." אמר
"ביי" אמרנו שלושתינו.
"את באמת צריכה להרגיע יודעת?" שאלתי את טלי
"אל תתחילי גם את" היא אמרה וחייכתי חצי חיוך.
תגובות (0)