יצורים- פרק 12: ג'רה
פרק 12
ג'רה
"בוקר טוב!"
"בוקר טוב!"
……………………………………………
ספלון סקי התגנב רץ אל פינה מבודדת ואל חפץ שמשך את עיניו, על שולחן עץ קטן, הונח חפץ קטן, עגול וקופצני, עשוי מגומי, פלסטיק, שני חומרים, שלושה, ספלון סקי לא זיהה את החפץ, הוא ניסה לשחק עם החפץ לזרוק אותו, לטעום ממנו, להקפיץ אותו ואז הוא הסתכל על החפץ ופניו הלבינו, "איזה חפץ מוזר ומשונה, שמשמיע צלילים מוזרים וקופצניים, למי שייך החפץ המיוחד והגדול הזה? למי הוא שייך?!" ספלון סקי רץ עם החפץ המיוחד אל בית העץ, שם נפגשו כל היצורים. "נו, אז לאיזה מקום לקחת אותו בסוף?!" שאלה אליסון את ג'רה בחיוך.
"אנחנו מעדיפים לא לגלות" אמרה ג'רה וחייכה אל ג'ונתן.
"נו ספרו לי, אני סקרנית" אמרה אליסון, היא מיצמצה בריסי הגמל שלה ושיפשפה את ידיה.
"זה מקום שעדיף שלא תדעו עליו" אמר ג'ונתן.
"רגע ומה עם מסע הנקמה שלך?" שאלה אליסון את ג'ונתן.
"היום אנחנו הולכים לנקום ביצור מוזר, מסתורי ואפל…" אמר ג'ונתן.
"רגע, אבל למה אתם לא מגלים לנו מה המקום שהלכתם אליו? אנחנו סקרנים לדעת!" אמרה אליסון והסתכלה על כולם. כולם היו מתוחים, פניהם קפאו והם נעצו מבט מרוכז, בעיניהם של ג'רה וג'ונתן.
"טוב, לספר?…" שאל ג'ונתן את ג'רה.
"אם אתה רוצה, אתה יכול" אמרה ג'רה והשפילה את מבטה.
"אבל אז אני אאבד אותך, את תלכי לבד ביער ותחפשי חבר אחר…" אמר ג'ונתן.
"אין סיכוי, לעולם לא אפרד ממך, אהוב יקר שלי!" אמרה ג'רה.
"אני גם אוהב אותך!" אמר ג'ונתן.
לפתע, ג'ונתן הרגיש שמשהו חודר למוחו, כמו סרטון, משהו מוחשי, תמונה שחזרה על עצמה והוא היה בטוח שראה אותה בעבר, נערה עם שיער בלונדיני מתולתל, חולצה ורודה ונעלי בובה רקדה לה בשדה פתוח ואז היא נגסה בתפוח אדמדם, היא הושיטה יד ואז…
"ג'ונתן, הכל בסדר?" שאלה ג'רה.
"סתם תמונות מלפני שאיבדתי את הזיכרון" אמר ג'ונתן.
"מה ראית?!" שאלה ג'רה.
"ראיתי משהו, קצת… אישי…"
"מה אישי?! נו אנחנו החברים שלך, תספר לנו.."
"טוב, בסדר, ראיתי אישה עם שיער בלונדיני רוקדת ונוגסת בתפוח אדום."
ג'רה פערה את פיה, היא קמה וליבה פעם בחוזקה.
"מה קרה?!" שאלה אליסון.
"אתה שיקרת לי, אתה לא אוהב אותי,למה נראה לך שאני אהיה איתך?! אני לא רוצה להיות איתך יותר!" אמרה ג'רה ויצאה מבית העץ.
"זה רק קטע מלפני שאיבדתי את הזיכרון, אמנם הזיכרון חזר לי, אבל אני רואה כל הזמן את התמונה הזאת של אישה עם שיער בלונדיני נוגסת בתפוח אדום ואני לא מבין מה המשמעות של הדבר הזה, אף פעם לא ראיתי את האישה הזאת, לא נפגשתי איתה, לא דיברתי איתה, אבל אם זה חלק מהזיכרון שלי, אז יכול להיות שכן…"
"שמה?!" שאלה אליסון.
"שאני באמת ראיתי את האישה הזאת, אולי היא התאהבה בי, בתמונות שעוברות כל הזמן במוחי, היא מושיטה לי יד והיא רוקדת והרגשתי שליבה פועם בחוזקה ואני גם מריח ריח של בושם, כל פעם כשאני רואה אותה, בושם עם ריח עדין… זה מוחשי, אני כמעט נגעתי בה…" אמר ג'ונתן.
"זהו, זה כל מה שראית?!"
"כן" אמר ג'ונתן בקרירות וגופו רעד, "עוברת בגופי צמרמורת."
"משונה" אמרה רומי ונעצה בג'ונתן מבט בוחן.
לפתע, ספלון סקי נכנס לבית העץ. "תראו מה מצאתי!" הוא אמר בחיוך והראה את החפץ הקופצני לחבורת היצורים שישבה בבית העץ.
תגובות (4)
וואוו השלמתי את כול הפרקים וזה מושלם!! יש לך רעיונות יצרתיים מאוד!
איך חשבת על הרעיון הזה?
תודה קודם כל והאמת היא שקיבלתי את הרעיון מחבר טוב שלי באתר, יוטה, הוא נתן לי פסקה קצרצרה של בסיס של רעיון ואני פיתחתי את זה… אם את רוצה יש לי עוד סיפורים שהוא מאוד אוהב, המשחק השחור, חצר, ריקודים עם ערפדים ועוד… יכול להיות שגם את תאהבי אותם, ואני מחכה לפרק השני של הסיפור שלך, הוא ממש מעניין, יכול להיות שממש לפני כמה דקות גילית שיש לך כישרון בכתיבה! זה נהדר! אני כותב כבר כמה שנים, אל תפסיקי לכתוב, תמיד יהיו לך רעיונות חדשים… ושוב פעם… ברוכה הבאה לאתר!
תודה רבה! ואני אשמח להכיר את היוטה הזה.. הוא נשמע בן אדם טוב!
וואו מושלם אני חייבת לדעת מה קרה בפרק הבא! תמשיך :)