amber123
סורי שאני מפסיקה את הפרק באמצע אני פשוט רוצה כבר לפרסם את הפרק אבל עדיין לא חשבתי על המשך ואין לי זמן עכשיו.
את הפרק הבא אני אעשה פרק כפול :)

יצורי הלילה-פרק 4-החטיפה

amber123 25/09/2013 639 צפיות אין תגובות
סורי שאני מפסיקה את הפרק באמצע אני פשוט רוצה כבר לפרסם את הפרק אבל עדיין לא חשבתי על המשך ואין לי זמן עכשיו.
את הפרק הבא אני אעשה פרק כפול :)

משהו נכרך סביבי ומונע ממני לנשום. בד שחור כיסה לי את העיניים ו……
ואז התעלפתי.
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בחדר עם קירות שחורים ומנורה בודדה זרחה באור לבן מעל ראשי.
ניסיתי לקום וגיליתי שמפרקי הידיים שלי קשורים בצמידי מתכת עבים לידיות הכיסא שעליו ישבתי. ניסיתי להשתחרר כדי לקום ולברוח אך ללא טעם וללא הצלחה.
אחרי מספר ניסיונות כושלים להשתחרר ויתרתי והסתכלתי סביב. ישבתי בדיוק במרכז החדר המרובע שלא היו בו חלונות. הייתה שם רק דלת אחת,שנראתה יותר כמו שער מהמאה ה19 ולידה עמד שומר,הוא היה דומה לג'רמי ובמבט ראשון היה אפשר להתבלבל בין השניים,אך לא,לשומר לא היו אותן עיניים שחורות-עמוקות שהיו לג'רמי. והאמת היא שעיני הענבר של השומר היו *הרבה* פחות מפחידות.
כשהשומר הבחין שהתעוררתי הוא פלט מן שריקה מוזרה וצורמת. לא ידעתי מה הפירוש שלה אבל יכולתי לנחש שהוא מאותת לאחרים.
צדקתי. לאחר כמה שניות התחילו להיכנס דרך השער\דלת אנשים עם גלימות וברדסים אדומים כדם ומתחתם הם לבשו בגדים מודרניים, ג'רמי היה בינהם. "מה קורה פה??תנו לי ללכת!!!" צעקתי עליהם ברגע שאחרון הנכנסים עבר דרך הדלת. הם עמדו במעגל מושלם מסביבי ולא הוציאו מילה,הם אפילו לא הסתכלו עליי,חוץ מג'רמי שהסתכל עליי וחייך לשנייה ואחר-כך הפנה את מבטו למקום שאליו הסתכלו כל האחרים. הבטתי לשם גם אני מתוך סקרנות והתחרטתי ברגע שראיתי מי עמד שם,או ליתר דיוק *מה* עמד שם. הוא היה לבוש כמו כל האחרים בגלימה וברדס אדומים,אולם מתחת לגלימה הוא לבש סוג של שמלה שדמתה בצורה מחשידה לטוגה שלבשו ברומא העתיקה ופניו היו מצולקות ומבעיתות פניו שירדו:"תצייתו לי,אני מסוכן".
לאחר דקות שהרגישו כמו שעות האיש עם הטוגה,שהסקתי שהיה המנהיג שלהם,שרק שריקה שאם הייתה מילה,הייתי מנחשת שהיא באותה שפה כמו השריקה של השומר למרות שלא היו דומות כלל. כשסיים המנהיג לשרוק,ענו לו כולם באותו הזמן בהרמוניה מושלמת בשפת-השריקות. רציתי לכסות את אוזניי מהרעש, אבל לא הייתי מסוגלת להזיז את ידי ולכן כופפתי את ראשי והצמדתי אותו לברכיי.
"קלואי ליז" שמעתי קול רועם מעליי. הרמתי את ראשי למשמע השם שלי וראיתי את המנהיג עומד לידי במרכז המעגל. כל המבטים הופנו אלינו אוטומטית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך