ירח אדום – פרק 3 – אחים ומנהיגים

אגרו!" צעק דימיין, הוא רץ לעבר אגרו וניסה לעצור, אך נכשל ומעד. "שקט!" נהם אגרו לעבר אחיו הצעיר והצביע באפו על אנה הישנה בחיקו. "מי זו? אוכל?" לחש דימיין, ריר נזל מפיו. "לא.. היא לא אוכל.." אמר אגרו בעצב. "אבל.. אמרת שתחזור עם אוכל.." אמר דימיין וקם מן האדמה. "אני מודע לכך, אבל לא יכלתי לעזוב אותה.." אמר אגרו. "אגרו, כולם רעבים.. מתי נוכל להתחיל לאכול בני אנוש שוב?" שאל דימיין אך התחרט מייד כאשר ראה את המבט על פני אחיו, אגרו נהם וחשף את שיניו, הוא קם בזהירות, כדי לא לפגוע באנה, הוא סטר לאחיו על פניו בכפו, "איך אתה מעז לשאול אותי שאלה כזו!?" שאל אגרו בכעס, עיניו הבזיקו, דימיין שתק והשפיל את מבטו, "מצטער..לא התכוונתי לזה ככה.." הוא מלמל בשקט. "תראה, זה לא אפשרי כרגע לצוד בני אנוש, פשוט לא.." אמר אגרו וחיכך את לחיו בלחיו של אחיו. "עכשיו.." אמר אגרו ורץ אל עבר הסבך שלידו, הוא חזר לאחר כמה שניות עם דבר גדול מכוסה דם בפיו. "מה זה?" שאל דימיין ורחרח בהתלהבות את הגופה כאשר אגרו הניחה על הקרקע. "שד אדמה." אמר אגרו, "הוא נמצא כאן כבר כמה זמן, צופה בי, הוא חיכה לזמן בו אזוז כדי לקחת אותה.." אמר והצביע שנית באפו אל עבר אנה הישנה, פיה פעור למחצה. "הוא עשוי מאדמה?" שאל דימיין, ראשו מוטה הצידה ואוזניו נראו כאילו יפלו מראשו בכל רגע. "לא.. יש לו ריח של אדמה בגלל ששדי אדמה שולטים באדמה, וכמובן הריח נדבק אליהם.." הסביר אגרו בסבלנות, "צחנה.." אמר דימיין. "סליחה?" שאל אגרו בבלבול, הוא לא הבין את כוונתו של אחיו, "זה לא ריח, זו צחנה.." הסביר את עצמו דימיין, אגרו חייך חיוך צדדי קטן, "אז.. פשוט.. פשוט אוכלים את זה?" שאל דימיין וגירד את אפו בכפתו הקדמית. "לא אוכלים את הכל, לך אל השבט ובקש מסטיבן לעזור לך, תגיד לו שאני פוקד עליו להסביר לך איך לקלף את החלקים הלא רצויים." אמר אגרו. "אוקיי!" אמר דימיין בשמחה, הוא ניסה להרים את הגוף הרפוי בפיו, אך ללא הצלחה. "לך אל הכפר וקרא לסטיבן, לילי, ריס ואיימי." אמר אגרו, דימיין הנהן והחל לרוץ.

אנה גנחה ופקחה את עיניה, אור השמש הכאיב לה. "את ערה.." אמר אגרו בקול עדי ונשכב לצידה, אנה התיישבה ואחזה בבטנה. "אני רעבה.." אמרה בשקט. "אני יודע." אמר אגרו, "נמצא לך משהו בעוד רגע." אמר.
"אדון-אגרו!" נשמעו מספר קולות אשר גרמו לאנה לקפוץ במקומה ולהיצמד בחוזקה לאגרו.
חמישה זאבים נעמדו מולו, ארבעה מהם קדו. "לילי, סטיבן, ריס, איימי, זו אנה." הציג אגרו את הילדה שלצידו.