ירח אדום-פרק 5-מוות ודם
"מישהו מזהה את הריח?" שאל אגרו בעודו מסתכל על הסלע המכוסה בדם.
שני חבריו הנידו בראשיהם.
"לא חשוב…" נאנח אגרו, "נזוז."
"עצרו!" פקד ריס מעל קולות ההמולה, כל הלהקה נעצרה, "חסר לי ריח של מישהו.." אמר ריס, "סנטיאגו!" המחשבה הכתה בריס כמכת ברק, סנטיאגו נעלם, "אני הולך למצוא אותו!" צעק ריס, "חכה!" אמר זאב שחור גדול, עיניו צהובות בוהקות. "אתה לא יכול לנטוש את כל הלהקה בשביל גור אחד… זה לא האובדן הראשון שחווינו.. צריך להשלים עם זה.." אמר, ריס הרכין את ראשו, "נזוז." אמר והחל לרוץ, הלהקה מאחוריו.
"אגרו!" נשמע קול חלוש מבין השיחים. אגרו זיהה את הקול, סנטיאגו. אבל ריחו היה שונה.. מן.. ריח אנושי.
אגרו פינה את אנפי העץ באפו והסתכל מטה, סנטיאגו, בצורתו האנושית, שכב שם, פצוע. מוט כסף ננעץ באכזריות מתחת לליבו של סנטיאגו, עיניו דמעו ובגדיו הלבנים הפכו אדומים כדם.
"סנטיאגו.." לחש אגרו והתכופף.
"מה קרה?!" שאל סטיבן וניכנס אל קרחת היער בה שכב אגרו, סנטיאגו הפצוע בחיקו. "קח את איימי ותמשיכו בלעדיי." אמר אגרו, מסווה בקושי את הכאב בקולו. סטיבן העיף מבט אחרון בסנטיאגו, הרכין את ראשו כאות כבוד והסתלק, קול טפיפת כפותיו נעלם לאחר כמה רגעים.
"מה קרה? איך..נפגעת כך?" שאל אגרו, מנסה לא לרעוד. "נילחמתי בציידים, אנשי זאב, אחד מהם החזיק את דימיין ואת לילי, רציתי לעזור!" זעק סנטיאגו בבכי, אגרו ליקק את כתפו, תחילה בהיסוס, ואז בביטחון. הוא ידע מה עלה בגורלו של הגור היקר, מוות.
"אגרו," פתח סנטיאגו, הוא הבין שאין לו סיכוי לשרוד, הוא ידע, אבל בקשה אחרונה עלתה בפיו, "אני רוצה לדעת… מעולם לא ראיתי אותך בצורתך האנושית.. אני… פשוט רוצה לראות אותך ככה…" אמר, אגרו הנהן, בקשתו האחרונה של הנידון למוות, מדוע לא יקיים אותה? אגרו קם, גופו החל לקטון ובשניות בודדות שיערו השחור התעופף ברוח הערב הקרירה, אסוף בגומייה שחורה. פניו המאורכות, שני הפסים בצידי פניו, פיו הפעור למחצה החושף שיניים בוהקות וחדות, ככל אלה הדהימו את סנטיאגו, הוא לא שיקר כשאמר שמעולם לא ראה את אגרו בצורתו האנושית, אגרו הסתיר את חזותו האנושית מכולם, אפילו מאחיו, רק נידוני המוות זכו לראותו כך.
זרזיף דם יחיד זלג במורד צווארו של סנטיאגו, פרץ הדם נבע מפיו, עיניו העצובות הסתכלו באגרו בשעה שהתכופף ולשונו החמה ליקקה את הדם מפניו ומצאוורו של סנטיאגו. "הרוג אותי, אדוני." אמר לאגרו, אגרו קפא במקומו, הוא לא הה רגיל שגורים קוראים לו 'אדוני'. הוא הסתכל בפניו של סנטיאגו, חשף את שיניו ונשך בצווארו.
דם חם ירד במורד גרונו של אגרו, עיניו החומות של הגור הקטן דמעו, סנטיאגו נשם נשימת כאב אחרונה, וליבו הפסיק לפעום.
אגרו ניגב את פיו מדם הגור, הוא הזדקף. ידו הימנית הורמה והוצמדה לליבו, שתי אצבעות יחידות מורמות, השלוש האחרות מאוגרפות, הוא חלק רגע אחרון עם הגור, שינה את חזותו ונעלם מן המקום, משאיר אחריו את ענפי העצים מתכופפים באויר הלילה הקר ומנחיתים את עליהם היבשים לכסות את הגור המת, עד עבירתו לעולם הבא.
תגובות (37)
מהמם !!
תמשיכי …
תודה :)
ועוד יהיה המשך :)
תמשיכי
ואהה הסיפור של משכית של האווטאר אממ אני ממשיכה אותו ואמרת שאת
התביישת
אם את יכולה להצטרף אז את רוצה??
וגם שם שיקראו לך כשפות :אדמה, מים, אויר אש לא צריך כי אש יש רק אחד כי זה
אני
וגם את בגיל שלי! XD סתם..
תכתבי אם את רוצה להצטרף…
כן ברור :)
אמ…. מים…. יקראו לי סאנגו (אני אוהבת אינויאשה.. P=)
טוב כי אני כותבת את הפרק הבא עכשיו אז אני כבר אמצא מתי לצרף אותך ואת רוצה
להיות טובה או רעה??
כתבתי את כל הפרטים אצלך… :)
סיפור יפה תמשיכי!! מחכה…!
אני חדשה באתר והתחלתי לכתוב סיפור גם על זאבים!! (אני מתה אליהם!!)
אני העליתי אותו היום אבל אני לא יודעת מתי הוא יעלה, אז פליז תיקראו אותו ותגיבו לי אם אני צריכה לשפר או משהו!….
הוא יעלה מחר :) זה לוקח 14 שעות בממוצע.. (לפחות שלי.. P=)
אשמח לקרוא ולתת עצוב :) ברוכה הבאה דרך אגב :)
תודה!! ומחכה כבר לפרק 6!!!!
אהה הפרק שלי העלה…!! בבקשה תיקראו ותיכתבו תגובות!!!
וואו! איזה פרק עצוב! מסכן סנטיאגו :(
ממש ירדו לי דמעות… את כותבת מעולה!! (אני יודעת שאולי כבר נמאס לך לשמוע את זה..חחח)
תמשיכי מהר! הסיפור שלך הוא אחד היפים! =)
בפרץ כתיבה הבא… אני עדיין מעקלת מה יהיו ההשלכות של הרעיון שלי ואם להכניס אותו עכשיו או לא…
ותודה =)
יווואוו סיפור מושלם דרך אגב אני אחותה התאומה של אורלושxזאיין וגם אני מאוד אוהבת סיפורים על זאבים הסיפור שלך אחד היפים! אני כתבתי סיפור שקוראים ללו "הגורל שלנו" אני יכניס לשם ערפדים, זאבים, על טבעי וכוחות אני אשמח אם תקראו את זה ותגיבו אם יש לשפר :) ותמשיכי דחוףף!!!!!!!!
אני חולה על הסיפור שלך אני הכי אוהבת את דימיין וריס נראים לי חמודים ואני רוצה כבר לדעת את צורת האדם של כל אחד מהם ומסכן סאנטיאגו ורציתי לשאול אותך מזה שד אדמה? לא הבנתי את זה!!! :)
שד אדמה-שד שמיומנותו הכוללת היא בשליטה באדמה, לכן ריחם כריח אדמה, הם מזכירים בודהה בצורת הגוף, קירחים ודיי דומים לטרולים…
כמו שדי אדמה, יש רוחות אש, רוחות אוויר ושדי מים…
יצורים שאני ממציאה…
תודה על התשובה ורציתי לשאול בן כמה ריס ודימיין אם את עדיין לא רוצה לחשוף אז לא משנה אבל אם כן אז..!! ואשמח עם תקראי את הסיפור שלי "הגורל שלנו" זה מסופר על תאומות ויהיה מסופר על זאבים וערפדים ועל טבעי חח.. :)
מתי את ממשיכה!! אני מחכה לפרק 6!! קראתי את הכל מהתחלה!! חחח….. וגם אני אוהבת את ריס ודיימין כמו אחותי (דנהXזאיין) חחח אהה… ועשיתי דף דמייות שהיה יותר מובן! הוספתי שם מידע!!!! וגם אני רציתי לדעת מה שאחותי שאלה על ריס ודיימין חחח….
אני עדיין לא החלטתי… אני יודעת שאנה בת 12…
עוד לא החלטתי לכל האחרים…
אההה חשבתי הם בני 16-19 חחח
לא… חח……..
אני בדרך כלל כותבת על דמויות צעירות…..אני שוקלת אם להפוך אותם לחחים יותר מבני אדם.. או לא…
אהה הייתי מציעה להפוך אותם למבוגרים כיאילו 16-18 משהו כזה זה יהיה יותר מעניין ולהוסיף איתם קטעים….!!
כן גם אני, שיהיה קטעים רומנטיים חחח אבל איך שבאלך זה הבחירה שלך :))
תאמיני לי יהיו קטעים רומנטיים.. אני אלופה בלתקוע נערה בת 12 עם שד בן כמה מאות טובות XD
=] !!
תמשיכי ,
את יודעת – שאני קוראת את הקטע של המוות ,
דמעות יורדות לי מעיינים . זה כ"כ עצוב .
למדתי לכתוב על המוות מספרים אחרים שקראתי… וגם אני בכיתי כשקראתי את מה שאחרים כתבו…
חחחח יופי! תיכתבי פרק אני כבר מחכה!!!! ובין כמה הדיימין הוא כיאילו קטן או גדול?!! שהיה גדול כיאילו אבל פחות מאגרו חחח סתם תעשי משה בלך אני כבר מחכה!
הוא גדול מאנה אבל ברור שקטן מאגרו..
כאילו.. אגרו הוא אחיו הגדול…. (והאכזרי >.<)
ישששש! חחחח :)
אני אמשיך אחר כך… לא כרגע…
אני עוד אמשיך את זה… כשיהיה לי רעיון טוב להמשך… (יש לי כמה.. אני צריכה לבחור אחד..)
:(…. עוד לא כתבת פרק אני מחקה לזה אני כל הזמן ניכנסת ליראות……!חיחיחי
**מחכה חח גם אני תמשיכי דחוףף :)))
אני צריכה לחשוב על זה…. וכרגע ממש אין לי זמן לכתוב…
העלתי את הפרק הבא, אמור לעלות מחר בסביבות הצהריים :)
יופי! חיכיתי לזה הרבה זמן!! וגם אני העליי פרקים חדשים בסיפור שלי (על הזאבים)!!
חחחחח ♥
לא יודעת למה זה לא עלה עדיין…
פרק 5 זה החדש!!! חחח ♥