ירח אדום- פרק 6 – יוצאת לבדידות, שב ללהקה

טיאני שלחה את ידה המכוסה בדמה שלה בעודה צועקת: "להבי דם!" היצור נפגע מן הלהבים האדומים שחתכו את האויר במהירות, והגיעו לבשרו. אחד הלהבים פגע בפניו ואחרים בצווארו ובחזהו, הוא נפל בקול רעש אשר שבר את דממת הלילה.
טיאני החלה רצה במורד ההר, היא הרגישה את הרוח, נתנה לה לישוא אותה ולהגביר את מהירותה. היא רצה מספר שעות עד שכאבה ופצעיה הפועמים הכריעו אותה. טיאני מצאה עץ רחב גזע ונשענה עליו בגבה, רגליה התקפלו תחתיה והיא מצאה את עצמה יושבת על האדמה הרטובה. טיאני החלה מטפלת בפצעיה, תחילה בפצע הצורב על צלעותיה השמאליות.
היא לא יכלה להמשיך, עינה נעצמו והיא שקעה בשינה עמוקה.

"זו כלב גהינום, תתרחקו מכאן!" שמעה טיאני את הקול המזהיר עשרות, אם לא מאות אנשים להתרחק ממישהו.
היא פקחה את עיניה, צרחות נשמעו, אנשים החלו לרוץ לכל עבר. תחילה טיאני לא הבינה מה מקור המהומה, אבב אז היא הבינה, היא השדה, מקור הבהלה.
היא קמה, סחרחורת תקפה אותה בעוד אחד האנשים, צייד שדים, קירב דבר מסוים לאפה.
טיאני ניסתה לא לנשום אך צורך הקיום הכניע אותה לאחר כמה רגעים, היא נשמה בכבדות, עיניה נעצמו וגפה נפל רפוי על הקרקע.

"סטיבן!" קרא אגרו, הוא רץ לעבר חברו, אל עבר שאר הלהקה, אל הפנים הזורחות של חבריו ואל הפנים הרציניות של אחרים. אנה קפצה על רגליה ממשכבה בחיקה של איימי, היא רצה לכיוונו של אגרו ונצמדה לרגלו כאשר דרכי השניים נפגשו. אגרו התכופף אל עבר הילדה ודחף אותה קלות בחוטמו המוארך, מפיל אותה על הקרקע ומלקק את ביטנה. אנה צחקה.
ריס נעמד מול אגרו והרכין את ראשו, "עשית בטוב." אמר אגרו, פניו המחויכות, הגאות, של ריס גרמו לו לחייך, אבל בתוכו הוא נשרף, בער באש הנקמה, ורצה למצוא את אחיו

הלהקה נשארה באזור ללילה וכולם יצאו בריצה לכיוון היערות המערביים עם שחר.