ירח אדום – פרק 8 – מוות לא מכוון

אגרו התכונן לחתוך, הוא לא יסבול חוצפה שכזו, ועוד איך לא מזאב צעיר. "מספיק!" צעקה אנה וגלשה מגבה של איימי, אנה נחתה על רגליה אך איבדה את שיווי משקלה ונפלה ארצה, היא קמה במהירות והתקדמה לכיוונו של אגרו. ריס הסתכל באגרו במבט שלא חשף דבר, הוא ידע להסתיר את ריגשותיו. "עזוב אותו.." התחננה אנה וכרעה על ברכייה ליד ריס הפצוע. אגרו העיף מבט זועם בפניה בעודה מסתכלת עליו בהתרסה, היא לא תוותר הפעם!
אגרו הסיר את טפרו מלוח ליבו של ריס הסתובב והחל לצעוד, הוא לא קרא ללהקה אחריו, זנבו השחור נעלם בנפנוף מאחורי סלע בעיקול השביל.
אנה הסתכלה במקום בו ראתה את זנבו, מבטה השתהה והיא לא הייתה מסוגלת להסיר את עינייה מן נקודה זו. "אני אהיה בסדר, לכי." אמר ריס, כאילו קרא את מחשבותיה, אתה הסתכלה בו, ריס הנהן. אנה קמה על רגליה והחלה לרוץ לכיוונו של אגרו, רגלה נתקלה במשהו והיא נפלה מטה בצווחה, נופלת מן הצוק מטה. היא עצמה את עינייה בחוזקה, מחכה למכה שתעצור את נשימתה לנצח, וזו, לא איחרה לבוא.

"לא! זה לא יכול להיות! לא!!" זעק אגרו כאשר חזר אל הלהקה כעשר דקות מאוחר יותר, הוא קפץ מן הצוק מטה, נחת על רגליו בקול טפיפה רך והחל לחפש את גופתה של אנה.

"זוקורו.." לחשה טיאני בפחד כאשר זה התקרה אליה, היא ניסתה לזוז, דחף פתאומי להגן על חייה פרץ בה, אך היא לא יכלה לעשות דבר.. "אמרתי לך שלא תוכלי להמלט.." אמר זוקורו, "אמרתי לך גם שבפעם הבאה שתיתקלי בי, נתחיל בעסקים רציניים..תתכונני." אמר זוקורו בצחוק ויצה מן החדר הקטן, מותיר את טיאני נושמת בכבדות, בפחד.