ירח מלא – פרק 6 (פרק א׳)

בבקשה תקראו את ׳רציתי להוסיף׳ יש הודעה חשובה
—-
נ.מ אליסון
בראיין הסביר לי על ההיסטוריה שלנו, וזה היה דיי מעניין, הוא גם סיפר על הגיבורים שסררו סביב ההיסטוריה… הוא סיפר לי שכל מה שבני אדם אומרים על אנשי זאב לא נכון, שאנחנו לא הורגים ללא מודעות, ואנחנו לא משתנים מבני אדם לזאבים, אלא מזאבים לבני אדם, וכל הדברים שסיפר לי… וואו, זה כמו לגלות את המדע מחדש, להביט על דברים בצורה אחרת…
״מדהים״ פסקתי
״נכון? אבל את זוכרת את מלחמת העולם השנייה?״ בראיין שאל,
״נו? מה איתה?״ שאלתי
״אז חלק מהמשתתפים בה היו הומיני לופוס״
״אנשי זאב, בלטינית?״
״כן, ואלו נלחמו נגד אנשים רבי עוצמה, הם קוראים לעצמם ציידים, הם טוענים שאנחנו, הזאבים, הם ניגוד לטבע, אז הם צדים אותנו… איך להסביר, רוב הציידים של עולם בני התמותה הם קוסמים משוגעים שצדים אותנו, אבל גם חיות אחרות, כדי שזה יראה נורמלי״ הסביר בראיין, הנהנתי
״אז אנחנו ניצודים? ידעתי שזה לא יכול להיות עד כדי כך טוב״ גיחכתי,
״לשבת עם בחור חתיך, שרירי, ומדהים?״ שאל בראיין והכיתי בכתפו, ״היי!״ הוא עשה פרצוף נעלב, וצחקתי, ״בחור עם ריח של חיה שגרה בין בואשים? כן בטח!״ צחקתי,
״אני לא עד כדי כך גרוע, נכון?״ הוא חייך,
״לא, לא עד כדי כך, אם תפסיק להתנהג כמו תינוק כמובן,״ אמרתי ״אז, אתה הנסיך יורש העצר?״ שאלתי,
״כן, אני מניח, אבל המונח האלפא הבא יוצר נכון,״ הוא אמר
״ כבר התאימו לך מישהיא?״ שאלתי
״מה?״ הוא שאל בבלבול,
״לכל נסיך יש נסיכה שמיועדת לו״ הרמתי ידיים בכניעה,
״לא… טוב! שינוי נושא, את יכולה להפוך לזאבה כבר?״ הוא שאל,
״לא. בכל פעם שאני קרובה לשינוי, אני פשוט לא מצליחה, אני מרגישה שאהרוג את עצמי אם אתאמץ יותר מדי…״ אמרתי
״טוב נו, לי לקח שבוע עד שהצלחתי להפוך לזאב״ בראיין אמר.
״תגיד, מה היו חיי הקודמים?״ שאלתי,
״אסור לי לספר… זה מידע מסווג״ הוא אמר
״אלה החיים שלי, אני רוצה לפחות לדעת איפה גרתי!״ אמרתי בעקשנות,
״אסור. לי. לספר.״ הוא חזר על דבריו בשלווה.
״למה לא?״ שאלתי
״זה יסכן אותך, פשוט תזכרי שעשינו לך טובה טוב?״ נימתו הייתה תקיפה, אך שלווה.
״אתה פשוט לקחת אותי מחיי הקודמים, ומספר לי שהחיים האלה יותר טובים מהקודמים, אני ידעתי על קיומך רק לפני ארבע ימים! איך… איך אני…״ פסקתי את דבריי בבכי, ובראיין חיבק אותי, ״אני מצטער, אבל אני לא יכול להרשות לך לחזור לשם… את לא מוכנה להתמודד נגדי כשאני בצורה אנושית, אז נגד זאבים בצורה מלאה? לא, אני לא אתן לך״
״זאבים? אתה אומר שיש אחרים? שגדלתי בלהקה?״ אמרתי
״ברור שיש עוד, אבל לא, מצאנו אותך עקובת דם וחתכים, ריפאנו אותך, וגילינו שהותקפת על ידי להקה, ודם האלה הגן עלייך, אז הכנסנו אותך לתוך הלהקה״ הוא הסביר,
״אבל אתה יודע על חיי הקודמים?״
״כן״
״אז תבטיח לי שלא תספר עליהם לאיש, זאב, איש זאב, או לכל דבר או יצור אחר טוב? אם אני לא יודעת עליהם, אז שישארו בסוד״ ביקשתי,
בראיין הנהן, ״אני מניח שזה הוגן…״
ופשוט ישבנו שם מחובקים, אבל בתוך לבי, ידעתי שהוא משקר…
אם הוא לא מוכן להגיד לי דבר, אז אצטרך לעשות זאת לבד.