כוחות הטבע – פרק 6 "אורות"

"באנו הכי מהר שיכולנו," אמרה ווינטר וניסתה להסדיר את נשימתה, "מה קרה?"
אדם התחיל ללכת לעבר הסלון והבנות הלכו אחריו.
הם התבוננו בנערה גבוהה ששכבה מעולפת על הספה.
שיערה החום הארוך נח סביב ראשה ודם זלג מחתך בראשה.
אמא של ווינטר תפרה את החתך ועצרה את הדימום.
"מה קרה לה?" שאלה ווינטר.
"נתקלתי בה והיא נפלה על הרצפה ואיבדה את ההכרה," אמר אדם ועיניו נצצו בתערובת של אשמה ודאגה, "אז הבאתי אותה לאמא שלך הכי מהר שיכולתי."
"היא תהיה בסדר?" שאלה סקיי.
"אני עושה כל מה שאני יכולה," אמרה אמא של ווינטר, "אבל לא אוכל לדעת בוודאות עד שהיא לא תתעורר."
היא לקחה פנס, פקחה את עיניה של ג'ייד והאירה לתוכן.
לפתע האישון התכווץ ואמה של ווינטר מיהרה להזיז את הפנס.
"זה סימן טוב," אמרה ובקולה נשמעה הקלה, "האישונים מגיבים, היא צפויה להתעורר עוד כמה דקות." ובאמת כעבור שתי דקות ג'ייד התחילה לפקוח את עיניה ולעבור למצב ישיבה.
אדם מיהר להגיש לה כוס מים.
"תודה," אמרה לו, "מה קרה לי?"
"את נפלת ואיבדת את ההכרה," אמרה לה אמה של ווינטר, "את תיאלצי להישאר פה לפחות יומיים כדי שאני אוכל לעקוב אחר מצבך ולראות שלא נגרם עוד נזק."
"סליחה," אדם פנה לאמה של ווינטר, "אני לא רוצה להטריח, אבל הייתי רוצה להישאר פה גם. כל זה קרה באשמתי, אני צריך להיות פה גם."
"אין בעיה," אמרה אמו של ווינטר, "וזאת לא אשמתך זה היה יכול לקרות לכל אחד."
"תודה רבה." אמר אדם
"ואדם?"
"כן?"
"תזמין גם את נואל, בסדר?"
"כן" אמר והעלה את כובע הז'קט האפור על ראשו.

כעבור חצי שעה נואל כבר הגיע.
הוא לבש חולצה שחורה, צעיף אפור ומכנסיים שחורים וארוכים.
סקיי פתחה לו את הדלת ועיניה הירוקות נפגשו בעיניים הירוקות שלו.
הוא חייך והיא הסמיקה בביישנות.
"אז…" התחיל להגיד, "את מתכוונת לתת לי לעבור או שאני אישן הלילה בחוץ?"
היא זזה הצידה במהירות והוא נכנס פנימה.
שכבר היה מאחוריה היא הרשתה לעצמה לחייך חיוך גדול ולהסמיק מבושה.

פרד השתגע.
פסיפיקה יכלה לשלוט במתכת ולא היה לזה שום הסבר הגיוני.
שחזר לחדר שלו במלון הוא בכלל לא שם לב שג'ייד לא נמצאת.
הוא נתן לגופו ליפול על המיטה בכבדות אבל הוא לא הצליח להירדם.
לא רק בגלל המחשבות אלא גם בגלל האור שדלק בחדר ולא נתן לו לישון.
פרד לקח את ידו ואיתה הסתיר את האור ואז הוא אגרף את ידו כאילו שהוא לכד את האור.
הוא הזיז את ידו וגילה שהאור נכבה.
פרד השתגע, שוב.
אחרי שהוא התעשת הוא שוב לקח את ידו ואגרף אותה במקביל למנורה ואחרי שהזיז את ידו גילה שהאור דולק.
הוא החליט לנסות משהו יותר גדול.
הוא צעד לעבר המרפסת בחדרו והסתכל על הבניינים האחרים בסביבה.
הוא ראה שם בניין גדול וגבוה שרוב האורות בו היו דלוקים.
הוא הסתיר את הבניין עם ידו ואגרף אותה וכשהזיז את ידו כל האורות בבניין כבו.
הוא קפץ באוויר משמחה ולא היה אכפת לו שהאור בבניין היה כבוי.
הוא לקח את הפלאפון שלה והתקשר.
שם אחד הופיע על המסך.
פסיפיקה.

אחרי השיחה עם פרד, פסיפיקה מיהרה לחדרו בבית המלון.
היא כל כך שמחה שיש עוד מישהו כמוה, עם כוחות ושאם היא כבר מוזרה, אז היא לא מוזרה לבד.
אחרי שהגיעה לחדרו, הם דיברו שעה ארוכה ולבסוף כשסיימו לדבר העייפות הכריעה אותם ופסיפיקה נשארה לישון בחדרו של פרד, על מיטתה של ג'ייד.

רק שעיניו כבר נעצמו כמעט לחלוטין, פרד חשב על זה שהוא לא ראה את ג'ייד מאז הבוקר.
למי אכפת, חשב לעצמו ואז הוא נרדם.