כוחות הטבע – פרק 9 "המגדל"

כשמקס הבחין בסימן הלבן על כף ידו הוא לא האמין.
סוף סוף, אחרי כל כך הרבה שנים, חשב.
הוא ארז את חפציו, נכנס ללימוזינה שלו והתיישב במושב הנהג.
כעבור שעתיים של נסיעה הוא הגיע ליעד.
הוא נעמד מול בית גדול והחליק את שיער הקינמון שלו.
עיני הטורקיז שלו בחנו את הבית ולאחר מכן את ידו שזהרה באור מסנוור.
הוא נעמד מול הדלת, דפק עליה שלוש פעמים וחיכה.

"אז מה אנחנו עושים עכשיו?" שאלה ווינטר לאחר שנואל, אדם וג'ייד סיפרו שאתמול הם גילו את יכולותיהם.
נואל הראה לחבורה כיצד הוא שולט בצללים או מסתווה בהם.
אדם יכל לעשות גם מה שווינטר יכלה לעשות וגם מה שנואל יכל לעשות אבל הוא קצת יותר התקשה.
"אולי זה בגלל שיש לך שני כוחות." הציעה ג'ייד שיכלה לשלוט בצומח או להצמיח משום מקום צמחים חדשים.
"יכול להיות," אמר לה אדם, "או שאני פשוט צריך ל-"
שלוש דפיקות על הדלת קטעו את משפטו.
כל התשעה הסתכלו אחד בשני בדאגה.
הראשונה לצאת מההלם הייתה ווינטר.
היא רצה לעבר הדלת ופתחה אותה, נער בן 19 בערך עמד בפתח.
הוא לבש מכנסי ג'ינס וחולצה בצבע תכלת שהבליטה את עיני הטורקיז שלו.
שיערו היה בצבע קינמון והוא היה גבוה ושרירי.
"כן?" שאלה ווינטר, "איך אני יכולה לעזור?"
"אני פה בקשר לסימנים שהופיעו על היד שלך ועל הידיים של חברים שלך," אמר ישירות והראה לה את ידו, "אני יודע שקשה להאמין אבל גורל העולם תלוי בזה."
היא הייתה המומה והוא ניצל זאת כדי להיכנס פנימה.
"חכה!" היא רצה אחריו, "למה אתה מתכוון ב'גורל העולם'?"
הוא המשיך לעבר הסלון וענה, "אין זמן לשאלות, צריך לפעול מהר, הכל יתברר מאוחר יותר."
הוא התעלם מהמבטים המופתעים של הנערים בסלון וספר, "אחד, שניים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה." הוא הצביע על כל אחד מהם בכל מספר שאמר.
"קוראים לי מקס," אמר והראה את ידו המאירה לכולם, "אני פה בקשר לסימנים שהופיעו על ידכם. אני יודע כמה מופרך זה ישמע אבל אתם חייבים להאמין בזה, גורל העולם תלוי כרגע בכם."
כולם התבוננו זה בזה בסקרנות ואף אחד לא צחק.
"הכוחות שגיליתם, ניתנו לכם מסיבה כלשהי וזאת," המשיך, "כדי שתוכלו להציל את העולם שכוחות אופל מאיימים עליו כרגע ואתם הסיכוי היחיד שלו. אז מי איתי?"
ג'ייד הרימה את ידה בהיסוס, "אני?"
"מה אתה רוצה שנעשה?" שאל אדם ושילב את ידיו על חזהו.
"אני צריך שתבואו איתי, אני צריך לאמן אתכם וללמד אתכם להשתמש בכוחות שלכם."
"רק שנייה…" אמרה סקיי, "מה עם הכוח שלך? מה אומר הסימן על היד שלך?"
"אין לי ממש כוח," אמר ובקולו נשמע צער, "התפקיד שלי זה למצוא אתכם, אבל אני יכול לשנות את המראה שלי ויש לי יכולת שכנוע על בני אדם נטולי כוחות. האור הלבן ביד שלי מסמל כמה אני קרוב אליכם, ככל שהאור חזק יותר אני יותר קרוב אליכם, ככה מצאתי אתכם."
"לאן אנחנו צריכים לבוא איתך ומתי?" שאל נואל שלא היה מרוצה במיוחד מכל העניין.
"למקום שבו אני אאמן אתכם, אני קורא לו 'המגדל', יש שם כל מה שתצטרכו. עדיף שתבואו עכשיו."
"ומה נגיד להורים שלנו?" שאלה ווינטר.
"אם תסכימו לבוא, אוכל להשתמש ביכולת השכנוע שלי על ההורים שלכם." אמר וחייך חיוך מסתורי.
"ומה אם לא נסכים לבוא?" שאל פרד.
"אז אתם חיים על זמן שאול." אמר בקרירות.
אחרי חצי שעה התקבלה החלטה.
"אנחנו נבוא איתך." אמר אדם.
מקס התקשר להורים המאמצים של ווינטר ואדם וגם למשפחה האומנת של נואל.
בלי לשאול שאלות כל ההורים הסכימו.
"אמרתי לכם." אמר מקס לאחר השיחה האחרונה.
"אנחנו צריכים להביא איתנו משהו?" שאלה פסיפיקה.
"שום דבר, כל מה שתצטרכו יהיה ב'מגדל'." ענה לה מקס.
כל העשרה יצאו החוצה ונכנסו ללימוזינה המרווחת.
"מכאן אין דרך חזרה." אמר מקס והמכונית התחילה בנסיעה.