כלא אקווה פרק 2 :)

פרק 2 -כריס :

היא פשוט עמדה במרחק של כמטר ממני , עמדה ולא זזה . היא הייתה לחוצה כהרגלה , כאילו חששה לא העמוד במקום הקבועה שלי ליד הכיור .
"היי בריט " קראתי עליה בחיוך . היא לא ענתה ופשוט זנקה עלי בחיבוק ענק .
בריטני תמיד הייתה לחוצה כזאת , כאילו מתוך מחשבה שיום יבוא והדברים הטובים בחייה יעלמו .
"כל כך התגעגעתי כריס " היא חיבקה אותי בחוזקה . יכולתי להריח את הריח גופה , ריח של וניל מקרם הגוף שבו היא השתמשה . שיערה האדום דגדג את לחיי .
"הכל בסדר בריט , אני כאן " הרחקתי אותה ממני רק קצת כדי שאול לבחון את פניה . היא נראתה כרגיל , עינייה ירוקות נוצצות , ריסים עביר , אף מעט מחודד , וחצ'קון מעל לגבה השמאלית שלה . בכל הכלא הזה , או אפילו בכל העולם לא הייתה משהי יפה יותר ממנה . לפחות זו הייתה דעתי .
"איך עבר עליך הלילה ?" שאלתי וניגבתי את ידי הרטובות הסינר שהיה תלוי על מותניי .
"שוב אותו חלום " היא אמרה בעצב .
"את יודעת זה חבל שאת חולמת על זה ולא על הפגישה שלנו " אמרתי בחיוך , ידעתי שהיא לא עמדה בזה , היא חייכה עלי ונשקה את שפתיי .
"אני אוהבת אותך כריס " היא לחשה לאחר שהתנתקה ממני .
"גם אני אוהב אותך בריט " חייכתי .
מבחוץ נשמעו צעקותיו של מנהל המטבח , הוא נשמע קוטן במיוחד הבוקר .
"קדימה חלאות יש עד קבוצה שצריכה להגיע " נבח על הצוות .
"כדי שתלכי , הוא לא ישמח לראות אותך כאן " אמרתי למרות שכל כך רציתי שהיא תשאר .
בריטני הנהנה בהבנה , "נתראה כשאני אסיים את הלימודים " היא אמרה ויצאה במהירות מהמטבח .
לאחר שהיא יצאה שוב נשארתי לבד עם ערמה של כלים מלוכלכים , איזה כיף לי .
" לפעמים אתם פשוט מגעילים אותי " מלמל לעברי סול , שהיה השותף שלי לשטיפת הכלים והחבר הכי טוב שלי מאז שהוא הגיע לכן בתור אסיר .
"אתה פשוט מקנא " אמרתי וחייכתי עליו חיוך זחוח .
"מה שתגיד " הוא השפיץ עלי מעט מים מלוכלכים ושניינו צחקנו .
"תחזרו לעבודה חלאות !" נבח עלינו המנהל ושניינו הפסקנו לצחוק מיד .
בזמן שהמשכתי לשפשף את הסירים הגדולים מחשבותי נדדו אל מעל פני הים , אל הכפר הכטן שבו עדיין גרה המשפחה שלי . הם בטח דאגו לי , חוץ מהכסף שאני שולח להם בכל חודש לא יוצא לנו לדבר . בכל מקרה לעולם לא ירשו לי לעלות שוב מעל פני הים . בריטני תמיד אומרת שאני הטיפש הכי גדול שהיא מכירה , שיכולתי למצוא עבודה במקום אחר ולא דווקא בכלא הכי שמור באימפריה ועד בתור שותף כלים . לפי דעתי הטיפשות הזאת חיובית כי ככה פגשתי אותה.
"היי כריס " לחש לי סול לפתע והעיר אותי ממחשבותיי . "אתה יודעה מה הולך לקרות היום נכון?" הוא שאל באגביות ושפשף מגש גדול ושמנוני .
"מובן שאני זוכר " אמרתי , "איך אפשר לשכוח כשהפנים שלו מתנוססות על כלו מקום בעיר " המשכתי בבוז והבטתי בפניו המחייכים בחיוך צבוע של נשיא האימפריה , פורולון השני . היום הוא היה אמור לבקר בכלא וזה היה מעין יום חג כאן , לפחות זה מה שהיה אמור להיות עם משהו באמת היה אוהד של הנשיא .בכל מקרה זו הייתה ההזדמנות שלי לבלות כמו שצריך עם בריטני .