Shush
;)

כנפי – הכנפיים שלי

Shush 28/11/2013 703 צפיות 2 תגובות
;)

תמיד אמרו לי ששם במקום המושלם ההוא יש משהו, יש דבר מה.
תמיד היתי הזאתי, הזאתי שקראו לה ״המעופפת״, ״ראש בעננים״, ״גלידת וניל״, טוב, השם האחרון לא היה קשור להאבתי אל השמיים אלה לצבע עורי הדומה לחלב.
תמיד חלמתי לי בלילות איך אני עפה למעלה למעלה אל השמיים, אל העולם הנפלא.
אם כמה שהיתי אמורה להיות עצובה היתי הכי מאושרת בעולם, בלילות הרגשתי כמו… כמו…. מלאך או משהו בסגנון, ובימים חלמתי אל הלילות.
היתי ילדה מאושרת.
לפני כשבועיים מלאו לי 15 שנים, ערכנו מסיבה קטנה לי ולחברותי המעטות -אנשים לא מעניינים אותי במיוחד אז קשה להתחבר אלי- אפילו ביום הזה, כשכיכביתי את הנרות המטופשים שעל העוגה לא שמתי לב לקריאות של חברותי ולפלשים המביכים מן המצלמה, היתי מרוכזת בשמים.
באותו היום השמים נראו כה יפים עד שכמעט בכיתי מיופי ואושר, אפשר לומר שזה היה היום הכי טוב שלי ושל השמיים, היום המאושר בחיי.
עכשיו אפשר לחזור להווה, כרגע אני שוכבת במיטתי מוכנה לשינה, אני מכבה את האור ולאט לאט נרדמת…..

~~~~~~~~

אני צועדת בשמיים על משהו שנראה ממבט ראשון כמו ענן אך שרגלי נוגעת בו אני צורחת מכאב ומגלה שרגלי יחפות והעננים רק מסתירים שורות מסמרים או קוצים בוהקים, אם לא אלך בקלילות….
אני הולכת והולכת ומחפשת את הסוף של העננים משום מה לא קורץ לי הרעיון להישאר במקום ההתחלה שלי, אבל אני כה צמאה וכה מיואשת עד שאני לא מפסיקה ללכת, לא אכפת לי.
אני דורכת בחוזקה על הענן בתקווה שזה יעיר אותי מהסיוט אך זה לא עובד.
אני הולכת והולכת.
אני כול כך כול כך צמאה, מים, אני צריכה מים.
מים.
הרבה מים.
הנה נהר!
אני מתחילה לרוץ לכיוון הנהר רק בשביל לגלות שרצתי בחוזקה וחוררתי את רגלי בשביל חזיון תעתועים עלוב, ואז אני נזכרת שעננים תכנית עשויים בחלקם או ברובם או משהו כזה ממים!!!
אני מושיטה יד כדי לשתות מן הענן ואני מגלה שכבר אין ענן, ואני נופלת מטה מטה מטה, כול כך צמאה….

~~~~~~~

אני מתנשמת בכבדות ואוחזת בחוזקה את שמכתי, הכאב כבר חלף לגמרי ולאט לאט אני מתעודדת ומבינה שזה באמת היה חלום, אני יוצאת בכבדות מן המיטה ועוצמת עיינים בבהלה כשמבינה שרגלי צורחות מכאב עם כול דריכה, אני מבטיחה לעצמי שזה כאב נפשי או פסיכולוגי ולא פיזי אך לא מעזה להתבונן ברגלי, אני מגיעה לחדר האמבטיה ורואה ששערי פרוע ועייני דומעות כמו במלחמה נגד רוח חזקה, אני פותחת את הברז ושותה כוס ועוד כוס ועוד כוס של מים.
אני נושמת עמוק עמוק שותה עוד כוס מים ומסתכלת על רגלי.
ואז אני קולטת, זה לא משנה מה קרה לרגלי, דבר מוזר או נורא או מוזר (אמרתי כבר מוזר, נכון?) התרחש בעקבות החלום המוזר.
יש לי כנפיים.


תגובות (2)

*לאהבתי
*אלא
חחח קטע ממש חמוד (ומוזר ;)
אהבתי מאוד, יש לך כתיבה יפה :)

28/11/2013 14:03

וואי,באמת שאת כותבת יפה.אהבתי!

01/12/2013 03:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך