לב שחור ♥ פרק 2-לי

התחלתי לעבוד אם תמר על הסיפור שלנו,היו לה רעיונות מוזרים,והאמת שבשבועות הראשונים שעבדנו בהם ביחד-דרך האימייל-חשבתי שהיא לא ממש רגילה שהיא קצת מוזרה,אך אם הזמן למדתי לאהוב את זה,היא הייתה בשבילי כמו משהי שעזרה להתגבר על כל הלחץ של הלימודים,איתה יכולתי להיות מי שאני באמת,בלי כל המסכות שלבשתי כשביליתי אם החברים שלי או אם טפני.

אך כשהזמן חלף,הרגשתי מוזר כמו כאב דוקר בחזה,עברו לי בראש מחשבות רעות,חשבתי על טפני ועל תמר,חשבתי דברים רעים על חברים שלי,על ההורים שלי,התחלתי להסתבך בצרות,לגנוב מחניות,ללכת מכות רק בשביל לעשות רושם על בנות,פעם תכננתי להרוג משהו,אך בזכות טפני לא עשיתי את זה,הפכתי לרע,למפלצת.

"זה בגללי"אמרה תמר כדברנו בטלפון "אתה צריך לבקש בן זוג אחר לעבודה,אני תמיד גורמת להרס,זה בגלל הקללה,היא מדבקת,אם לא תחליף אותי,אתה תהפוך לכמוני,לבעל לב שחור,אתה צריך לעצור את התהליך הזה"
"אני לא מבין אותך"אמרתי לה.
"אין פה מה להבין,לי,פשוט תעשה מה שאני אומרת לך לפני שיהיה מאוחר מידי להציל אותך"
"אבל אני רוצה לעבוד איתן"אמרתי
"גם אני,אבל אין מה לעשות אם אתה לא רוצה להשתנות תעשה מה שאמרתי"
היא ניתקה.
עברו עוד כמה ימים והכל הפך מוזר יותר,דמינתי אותה,כל הזמן דמינתי אותה,כשישנה בלילה כשאכלה ארוחת בוקר,כשלמדה בכיתה ואפילו שהתרחצה,הרגשתי שאני מטורף,כבר לא רציתי להיות בחברתה של טפני,כבר לא אהבתי אותה,אהבתי רק את תמנר,רציתי רק את תמר.רציתי לראות את העיניים הכחולות שלה,ללטף את שיערה השחור ללחוש לה שאני אוהב אותה,אך לא יכולתי היא בישראל ואני כאן .

"תמר,כשתראי את ההודעה תתקשרי אליי דחוףףף,אנחנו צריכים לדבר,אני כל הזמן מדמין אותך,לי"

אחרי יום היא התקשרה"גם אני רואה אותך כל הזמן,וזה לא דמיון זה חיזיון"
"את רוצה לומר לי שאני באמת רואה אותך,רגע אני רואה משהוא,את יושבת ליד מחשב,את לובשת גופיה שחורה ומכנס אדום,את מדברת בטלאפון"
"כן אתה רואה נכון,וגם אני רואה אותך,אתה לובש חולצה ירוקה ומכנס שחור,ואתה יושב בכיתה,ועוד משהו הבושם שלך ממש טוב"אמרה"את מריחה אותי?"
"לא"
"איך זה שאני לא מריח אותך?"שאלתי
"אם תחשוב על הריח שלי ,תצליח"
"אני מריח משהו,משהו מתוק אך עדין"
"כן?"
"וניל"אמרתי
"כן!!!"

עם הזמן הקשר שלנו התחזק ויכולנו גם לדבר דרך המחשבה שלנו,לילות שלמים דיברנו,למדתי לאהוב אותה,וכבר לא היה אכפת לי מהשינוי.