j.yael
הסיפור מהצד של אליזבת אימה של התינוקת, הסיפור שלה עוד לא הסתיים אני ימשיך אותו בפרק הבא.
אשמח לתגובות ^_^

לדבר עם עורבים- פרק 4

j.yael 20/12/2013 684 צפיות 4 תגובות
הסיפור מהצד של אליזבת אימה של התינוקת, הסיפור שלה עוד לא הסתיים אני ימשיך אותו בפרק הבא.
אשמח לתגובות ^_^

הליידי אליזבת ישבה בגן על כיסא עץ גדול.
היא התבוננה הפרחים הסגולים אשר החלו לפרוח, הם תמיד פורחים לקרת החורף,כול כך יפה היה צבעם,כמו צבע עיניה של הליידי.
היא שירקה את שערה הזהוב, חושבת על הילדה הקטנה שהשאירה ביער, כול המעשה ניראה כחלום כאילו קרה שנים שנים ליפני,כאילו לא הייתה היא אשר הניחה את הילדה לעורבים,אבל זו הייתה היא, והמצפון החל לחרסם בא.
כמה שגיאות היא עשתה בחיים, היא בסך הכול בת 19 וכבר כימת הרסה את שם המשפחה לדורותיה.
לפתע נישמע כול צעדים בשביל האבנים הקטן. זוג מגפי עור כיסו את רגליו המכובדות של לורד ברון,בעלה של הליידי. הוא עמד לידה משליו ידיו.
"והיכן הליידי הייתה אתמול בשעות הלילה המאוחרות" אמר בקול חשדני ורם
"יצאתי לטיול בגינה" אמרה בקול אדיש
"באמצה הלילה?! הליידי האם את לוקחת אותי כטיפש ?! כול האחוזה מדברת על הליכתך בליל אמש, נערות המטבח עוד מסיפות כי החזקת עולל בידך ולבשת גלימה לראשך" אמר בכעס מאופק
"ושל מי העולל אם מותר לי לשאול".
לעזעזל אם נערות המטבח, למה הן תמיד כול כך רעשניות ורחלניות, הייתי צריכה לזכור שהן עובדות בלילה על מאפי הבוקר.
"האם אתה באמת רוצה לשמוע את התשובה" אמרה אליזבת בקול מתגרה.
ברון הרים את ידו וסטר ללחיה , הסטירה העיפה את אליזבת על אדמת הגן ודם ניגר מלשונה.
היא הסתכלה עליו עומד איתן מולה ונגב את דמה במכנסיו.
"אני יודע שאת לא אוהבת אותי, ועל תביני אותי לא נכון, זה לא שיש לי יותר אהבה כלפיך, אבל אנחנו נשואים, ואני לא רוצה שירוצו שמועות שאשתי מצמיחה לי קרניים ושאני לא מספק אותה בין הסדינים,אם לא עלי תחשיבי לפחות על שם משפכתך, האם את באמת רוצה למחוק שנים של כבוד ואצולה?" אמר ברון והסתובב לכיוון שביל האבנים הקטנות הדרך חזרה לאחוזה. "והלילה, הלילה אני רוצה שתחשבי רק על דבר אחד, לפצות אותי על טעותך ולעשות אותי מאושר"
הגנן של האחוזה רץ אל אליזבת ועזר לה לקום "איזה מן גבר יכה את הגברת שלו" אמר הגנן הזקן.
"הגבר הזה הוא לא גבר, הוא השטן בכבודו"
הגנן עזר לאליזבת להיכנס לאחוזה ומשם אחת המשרתות העלתה אותה לחדרה ומשרתת אחרת הביא לה מטלית רטובה לחבורה ההחלה לצמוח ולטפוח על לחיה הימנית.
"תודה קריסטי" אמרה אליזבת מחייכת אליה חיוך עצוב. קריסטי הסמיכה "תודה לך הליידי…אבל אל נה תודי לי…אני מצטערת על גורלך, את תמיד היית כול כך טובה אלינו המשרתות, ואנחנו בלי לחשוב מרכלות, ועולות לך בכזה כאב…אני מצטערת הליידי, על תודי לי ,תודתך לא מגיע לי…" אמרה קריסטי והחלה לבכות . אליזבת חייכה וטפחה על ראושה "אין זה משנה עכשיו, אתן בסך הכול נערות, אתן לא תמיד חושבות על מה מעשיכן ודיבורכן יכולים לעשות או לגרום, זה בסדר…זה בסדר".
קריסטי עזבה את החדר וכך גם כול שאר המשרתות.
אליזבת נזכרה בתקופה שהייתה היא נערה כזו , שחלומות ותקוות היו לפניה, נערה שלא שקלה כול מילה היוצאת מפיה…אליזבת ציחקקה, היא נזכרה בכמה דברים טיפשיים שאמרה שבאת הכניסו אותה לצרות.
אביה תמיד אהב את החוצפה שלה אבל אימה תמיד חששה שפיה המלוכלך עלול עוד להרוס את השיקוי שלה לשידוך מוצלח.
אליזבת הסתובבה על צידה.
אבל לבסוף זה לא הפריעה ואימה מצאה לה שידוך מושלם, הלורד ברון. דמעה יצא מעיניה וחרשה שביל לכול אורך פניה עד שנפלה על סדיני המיטה.
היא נזכרה בפעם הראשונה שראתה את לורד ברון. הוא נכנס לביתה והיא השתחווה אליו כליידי בפתח הדלת אימה בצד ימין ואביה בצד שמול מברכים את הוריו של ברון ,אימה של אליזבת לחשב לאוזנה "תזכרי, את ליידי חשבי על שפתיך, את לא רוצה לקלקל את השידוך, הוא הולך להיות בעלך".
לורד ברון היה משושלת מאוד אצילית ועשירה, המשפחה שלו בעיקר התמחה בז'נר הסכר הימי,היה להם צי שלם בעל 150 ספינות שכר אשר הביאו אוצרות מכול קצבות טבל. ומכרו אותם במקומות שונים בעולם.
לורד ברון הקסים אותה במילותיו, הוא ידעה לדקלם שרים באיטלקית ורכב טוב על סוס, משפחתו הביאה איתה מתנות מרהיבות, שמלות משי מהמזרח,ושרשת שנהב מהדרום , אשר ישר שבו את ליבה של אליזבת הצעירה.
כמה טיפשה הייתה אותה אליזבת, חשבה אליזבת לעצמה, איך נתנה למתנות וכמה מילים באיטלקית לשבות את ליבה.
חצי שנה אחרי זה כבר הייתה חתונה, הרבה משפחות מכובדות הגיעו וחברים לעסקים של המשפחה של ברון, היא זוכרת את השמלה היפה שברון הביא לה ,מלאה בפנינים מהחוף המזרחי, ובמלמלה העוטפת את חזה ומותניה.
החתונה הייתה מרהיבה, אבל כשהסתיימה…כשהסתיימה גילתה אליזבת את טיבעו האמיתי של ברון, כשהוא לא ליד הוריו או אורכב המכובדים, בחדרי המיטות הוא לא היה עדין יותר ולא היה מקסים יותר ולא דיבר אליה באיטלקית, הוא היה אכזר כמו מכונת תשוקה ללא רגשות, הוא החזיק בא בכוח. וכשהשמש העירה יום למחרת של אותו היום, היה נידמה לאליזבת שצבעה השתנה, שלעולם לא תזכה לראות עוד את השמש כמו שהייתה ליפני החתונה, באותו הצבע הזוהר שהייתה אותה נערה בת 17 רואה כול בוקר מחלונה , אותה הנערה ליפני החתונה .


תגובות (4)

תמשיכייייי
וכתבתי סיפור אשמח אם תגיבי גם3>

20/12/2013 03:21

חחחח אני אמשיך ^_^ תודה

20/12/2013 03:45

*משפחתך
*הסמיקה
*ידע
האם ימות המשיח הגיעו שהמשכת את הסיפור? :OO
תמשיכי כברר!!

20/12/2013 03:50

חחחחחח מצטערת על העיקוב :P היה עלי הרבה עומס לאחרונה, מבחנים וכל זה חחחח
תודה ,אני אמשיך בהקדם ,נראלי שאני אפילו יעלה עוד פרק היום !! ^_^

20/12/2013 03:54
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך