לוחמי הפלא

השמש זהרה על האבנים שהשקיפו את הכפר של חתולים שבט העשב. היה רק חצות שמש וכבר כול החתולים היו ערים, החניכים יצאו לאימונים ולוחמים ישבו ושמרו, חלקם היו עם החניכים, מלמדים אותם. חתולה אפורה עם חוטם לבן כהה הלכה לאיטה בין העשבים היא נגשה על חתול מנומר כטיגריס. "טופר- טיגריס," גרגרה, "מה עם החניך שלך? היכן הוא נמצא?" טופר- טיגריס השתטח ומבט מאיים הופיע בעיניו הצהובות, הוא נסה להרגיע את גופו וחפש מילים נכונות. "שלחתי אותו לצוד," שיקר, "למדתי אותו לזחול בלי שישמעו אותו והוא רצה כבר לתפוס חיה עם ההתגנבות החדשה שלו. אז… שמש- כחולה, מה שלום הגורה של פרווה-טלאית?" שמש- כחולה הביטה בו ואז הסיטה את מבטה אל כפות רגליה. "היא בקרוב כנראה תמות, פרווה- טלאית ממש עצובה, היא נתנה לה אפילו שם." טופר טיגריס הביט בה ועשה את עצמו עצוב, "איך קוראים לה?" שאל. שמש- כחולה לא הביטה בו כשדיברה, רק הביטה בפעוטון. "כסופת- זנב." ענתה.