ליגיון שבעת הימים – פרק 1

התכנסו בהיכל הממלכה פוסידון, אל הים, ובנו טריטון, שהיה מלך אטלנטיס. ומולם עמדו ששת האנשים המוכשרים והאמיצים ביותר בעולם התת-ימי:

קוראק, הידוע בעיקר בתור הלוחם שבשריון. פניו לא ידועים, אך הקשיחות שלו דווקא כן.
מידיה, בת-תמנון מתוחכמת וחכמה בעלת ריפלקסים מהירים. כמובן ששמונת זרועות הציד שלה עוזרות לה בזה.
קאליוס, חתול הים הענק בבעלותה של מידיה. והוא, גם כן, חתול הים המהיר ביותר שנראה אי פעם.
לוסיו, הלוחם החזק ביותר באטלנטיס. הגודל שלו מעיד על כך.
ססילה, הנימפה המגושמת אך החכמה ביותר בכל אטלנטיס. יש לה פיתרון לכל דבר.
הידרו, הוא אולי נראה כמו אמבה עם גפיים, אבל אל תמעיטו בערכו של היצור הקטנטן, כי הגוף הזעיר שלו מסוגל להיכנס ולצאת לכל מקום שיש.

" משהו חסר." אמר טריטון לאביו.
" כן, אתה צודק." ענה פוסידון. " חסר מנהיג."
קוראק התפרץ לשיחתם בפראות. " מה זאת אומרת, חסר מנהיג?" הוא שאל בזעם. " אני לא מנהיג טוב מספיק בשבילכם?"
המלכים הסתכלו עליו בפליאה, אך לא מופתעים למדי מהתגובה שלו.
" עם כל הכבוד, אני הלוחם הכי חזק כאן. לא נראה לך שאני מתאים?" הוא המשיך בדבריו.
" מנהיג לא נקבע על פי יכולותיו הפיזיות בלבד. הוא לא החזק ביותר. אתה, קוראק, ידידי, לא מתאים לתפקד כמנהיג של הצוות הזה." הסביר לו פוסידון. " תחכה בשקט עם שאר הקבוצה, בזמן שאנחנו מביאים לכאן את המנהיג של הצוות."
קוראק גנח בעצבנות וחזר למקומו, משלב את ידיו באגרסיביות.

" אתה מדבר על… אתה יודע?" שאל טריטון בלחישה.
" כן." ענה. " תשלח את הענק להביא אותו. הוא נמצא שם." טריטון הנהן ויצא אל מחוץ לאולם. פוסידון הביט אל התקרה השקופה, אל קו המים של היבשה ותהה וקיווה שהכל יתנהל כשורה.