לילה לבן – פרק 11

המשך נקודת מבט דיאנה

הלכנו במשך שעות בדרכים, השמש הקופחת מעלינו, וכל שנייה מת׳יוס העיף מבט מלא תקווה בליינה, שמאחוריה צעדנו. ז׳ור ניראה כאילו הוא מתכנן להרוג אותנו, אולי בגלל הסיבה שכל הזמן אמר לה ״כאשר נביא אותם הם יתקפו!״, אבל היא רק התעלמה ממנו, ועל כך הייתי אסירת תודה… ״הגענו!״ קראה ליינה, ומולנו ניגלתה מערה קטנה, שון חייך כמו מטורף ורץ לעבר המערה אך שני תנים עצרו בעדו והפילו אותו הארצה. זה היה מצחיק, אבל התאמצתי לא לחייך או לגחך. איימי גילגלה עניים. ליינה הביטה בנו בהבנה כאומרת ״בנים…״ והנהנתי, היא יכולה להיות חברה דיי טובה, ובעלת ברית מצוינת. ״היי חבר׳ה״ קרא יאטו, הוא ניראה… שמח? כולנו רצנו לעברו. ליינה הפכה בחזרה לבת אדם, היה לה שיער חום כהה, זוויות פניה נישארו מלכותיות, היא הפגינה כבוד מסויג. גם אנחנו הפכנו לבני אדם. ניראה שליינה מחייכת עם מבט על מת׳יוס. מת׳וס, שמעולם לא ניראה עגמומי יותר, יהיה עם מנהיגת תנים? המחשבה גרמה לי לגחך למראה התמונה של שניהם מיתחת לחופה. התקדמנו לעבר יאטו ואריק שאל ״איפה הייתה?״ וחיבק אותו. ״כאן! ומה אתכם?״ שאל, \"הובלנו על ידי התנים״ ענתה ג׳סיקה, ״עכשיו ניראה מה מצב חבריכם, יארו?״ צעקה ליינה, מבין התנים הגיח תן מלא, בצבע אפור עם פנים נפוחות, הוא ניגש אל קערת מים, וזרק לשם אבן כחולה-ירוקה. ״יאנג חוסם כל אפשרות גברתי״ אמר יארו, היה קול עבה וצרוד. ״נו טוב… אנחנו משערים שהם בדרך לגראנד קניון. כמו שסיכמתם״ אמרה ליינה, ״המסר עבר!״ קפץ מתי׳וס. ״איפה הוא?״ שאלתי, ״בדרום״ אמר ז׳ארו, והצביע לעבר הדרום. ״טוב, הנה אנחנו באים״ אמרתי, ״דיאנה, אני יכול לקחת אותך לרגע?״ שאל יאטו והנהנתי. הלכנו החוצה מהמערה, ״תקשיבי… אני אוהב אותך….״ אמר יאטו עם חיוכו העליז.