לילה לבן – פרק 3 חלק א׳ (מיתוך א,ב,ג,)

אני ויאטו התחבא נו מאחוריי השיחים, דלי הצבע היה תלוי על עץ, הוא היה מחובר חבל בכך שאם מישהוא ימשוך או ידרוך על החבל, הדלי יפול עליו, ולרוע מזלנו, מת׳יוס זה שהלך ליפול בפח, הוא שרק לו שיר לא מוכר, ניראה לי חלקים של let it go, הוא לא שם לב ובום, הדלי נפל ואני ויאטו פרצנו בצחוק, התחלתי להזיל דמעות. החלפנו כיף, ונעמדנו, עדיין מיתקפלים מצחוק, למראה הבט ההמום של מת׳יוס, ״אתה חייב ליראות את הפרצוף שלך!״ אמר יאטו, ״יאטו!״ מת׳יוס הפך לזאב והחל לירדוף אחר יאטו בצורת הזאב, שון הופיע מאוחרי ואמר ״הוא הפך ליותר ציבעוני ומגוון״ צחקתי, ״כן טוב, עכשיו הוא יראה את העולם בוורד, גיחכתי והוא צחק, ״טוב, עכשיו לגבי ההורים שלך״ שון אמר ופניו הפכו רציניות. אני לא מאמינה שחכתי! הרגשתי כאן כמו בבית, ״כן, מה אתה יודע?״ שאלתי במהירות, ״שהם היו כמוך, גם אנשי-זאב״ הוא אמר ״אבל אנחנו לא אנשי זאב״ ציינתי ״כן, הכפריים עיבדו את העובדות, הם הפכו אותנו לחצי אנשים חצי זאבים, שלא מסוגלים לשילוט בעצמם, הרסניים, מפחידים״ הוא הסביר, ״אז מה אתה יודע?״ המשכתי, ״זה הכל, אולי אם ניסתכל בספר של מת׳יוס…״ אמר שון ״איזה ספר?״ שאלתי בתמיהה, ״הספר מסביר, על מי היה בלהקה, סודות הלהקה, חברי הלהקה, מגורשים, נעדרים, אויבים, חוקים וכ׳ו, אבל ניזדקק למדיאה, איימי והשאר הלכו לקניות, מדיאה היחידה שנישארה, וגם, הבנים גרועים בשיכנוע, וגם, מת׳יוס בחיים לא יתן לנו להציץ בו, בחיים לא, ונגורש אם הוא יתפוס אותנו, או שהוא יצרח עלינו, או יקרע אותנו, אם ישליך אותנו, או…״ ״הבנתי שון, טוב מתי נעשה זאת?״ ״אני יעיר אותך, לכי אל מדיאה, תשכנעי אותה, בנתיים אני רץ אל יאטו, ממש אין לי חשק לאכול מנת בדיחות״ והפך לזאב ורץ מכאן.

——–

״אתם הולכים מה?!״ צעקה מדיאה
״ששש! תקשיבי, אלו ההורים שלי בבקשה?!״ ביקשתי חרישית
״ממש לא כדי לך להסתבך על היום הראשון, ג׳יין״ הזהירה מדיאה
״אני יודעת! אז תעזרי לי?״ שאלתי בעניי כלב
״טוב… בתנאי שאני לא יהיה תירוץ!״ נאנחה מדיאה וחיבקתי אותה, ואמרתי ״תודה תודה תודה!!!״ וקפצתי לי לעבר שון, אבל הרגשתי יד אוחזת בי, ״לוק…״ אמרתי, ״אנחנו צריכים לדבר ג׳יין, בקשר להורים שלך״ אמר לוק בקול נוקשה, ״מה איתם?״ שאלתי והוא אמר ״אני יודע מי לקח אותם״…