לילה לבן – פרק 7?

וזה חזר! אחרי הפסקה ארוכה מהסידרה היא חוזרת ובגדול! אבל רק אם יהיו תגובות!

ג׳יין

מת׳יוס הסתער על הדלת והיה זעוף פנים, אני רק הסמקתי וחייכתי חיוך קטנטן. ״הפכנו עולם אחרייך!״ הוא אמר, ״טוב, אז תניחו אותו במקום, לא הייתם צריכים לבוא״ אמרתי, מת׳יוס הביט בי המום, הייתי על כך נבוכה עד שדיאנה, יאטו, איימי, וכל השאר הגיעו. ״סוף סוף!״ אמר שון וחיבק אותו, ״לאן זה היה?״ שאל אותי בדאגה יאטו, ״אנחנו צריכים לשוחח שיחה רצינית!" אמרה ג׳סיקה, ״אין על מה לדבר, מחר אני הולכת לימצוא את הוריי, נ-ק-ו-ד-ה!״ פסקתי. ״אבל…״ איימי החלה לומר, ״נבוא איתך!״ קפץ אריק. כולם הנהנו, והבנתי שזה או זה, או להיסחב בחזרה למחנה. הראשונה עדיפה. ״בסדר״ גילגלתי עניים, וכולם חייכו, מת׳יוס ניראה המום, כניראה שלרוב מבקשים את רשותו. בנים, מי מבין אותם? הפכתי לזאב, יצאנו דרך החלון, והישר לעבר השדות הפתוחים, שם עצרנו. ״אוקיי, מי מכם יודע משהוא על ההורים שלי?״ שאלתי ״ג׳יין, אני לא יודעת הרבה, אבל אני יודעת מי לקח אותם – או לפחות איפה הוא גר״ אמרה בבישנות איימי, סקרתי את כולם, כולם הסתירו ממני משהוא. הוצאתי את מחרוזת אבן החן הירוקה שלי מין מחבואה בחולצה הכתומה שלי. ״מה אתם יודעים על זה?״ שאלתי, ״ג׳יין, זה קמע הלהקה הראשית, הוא בעל כוח רב, הוא יעשיר את כוחך, איפה מצאת אותו?״ שאל יאטו, ״במערה שעל רכס הצוק״ הצבעתי לעבר ההר האפלולי שהיה במרחק רב מאיתנו. ״ג׳יין, אם זה התגלה בפנייך, את בסכנה עצומה״ הזהיר לוק, ״ג׳יין… הסתירי אותו, הוא…״ החלה איימי לומר אך קולה נישבר בקול חנינה. הנהנתי ולפני שנגעתי בו הוא זהר. ״אוי שיט״ קילל חרש יאטו, זאבים עם קמעות כאלו החלו לצאת מין השיחים הם היו בערך 50-46 זאבים, כולם השפילה ראש בכבוד, הם קדו לשני זאבים – האחד לבן כולו, והשני שחור כולו, מת׳יוס אמר ״יינג ויאנג – לכבוד לנו״ הוא השפיל ראשו ועינו פזלה מאט לעברי. מסמן לי לעשות כמוהם – מהר קדתי. לא שמעתי על יינג ויאנג המיזדאבים…