מאומצת פרק 1:ואולי אין לזה המשך!!!

באותו רגע שגיליתי שאני מאומצת נהרס לי החיים הרגשתי שאני לא מעודפת,אחי החורגים שנאו אותי.
שלום לי קוראים סוזן ואני מאומצת על ידי משפחה בעל 5 ילדים:דרק הבכור בן 10,ריידר בן 7,זירה בת 5,שירה בת 2.
ושני הורים שתמיד דואגים לי.
הורי מתו במחלה קשה ואותי לקחו לבית יתומים לשבוע ואז ההורים הללו לקחו אותי לאימוץ בגיל 5.
את אותו יום לא שכחתי.
מתי שאני קמה בבוקר דרק הבכור בא אלי ואומר:"בוקר טוב אחותי המוזרה ששונה מכולם,אל תשכחי אני יכול לסלק אותך"
ואחרי שהוא יוצא מהחדר שלי בצחוק נכנסת זירה ואומרת:"היי,סוזן,לא לשכוח את יושבת ליד החלון לבד!!!"
אני לא סובלת שזה קורה.
בכיתה כולם צוחקים עלי,נוגעים בדברים שלי.
ושום דבר לא עוצר בזה.
עד שיום אחד דרק שנא אותי לחלוטין והלך לאימי החורגת ואמר:"אמא,סוזן כמעט הרגה את שירה התינוקת."
מתי שאימי החורגת שמעה את זה היא התעצבנה והלכה אלי,היא החזיקה לי את היד והעיפה אותי מבית ואמרה:"לכי מפה אני לא רוטצה לראות אותך יותר."
אני מאד התעצבתי,הלכתי משם בבכי תמרורים,לא רציתי להתקרב לשם יותר.
בדיוק מתי שיצאתי מהרחוב שירה וזירה ניגשו אלי ואומרות:"סוזן לאן את הולכת?"
"אימך שונאת אותי,ואמרה לי להסתלק מהבית"
שירה וזירה שמעו את מה שאמרתי הם מיד רצו הביתה ואמרו לאימם:"אמא,למה העפת את סוזן היא לא עשתה כלום,דרק משקר"
אימם לא הקשיבה להם היא אפילו לא הגיבה,האב נכנס לבית וכול הילדים התנפלו עליו,הוא שם לב שסוזן חסרה הוא ניגש אל אישתו ואמר:"מה קרה עכשיו?" ונתן את ידו לכתף של אישתו לעידוד.
"סוזן כמעט הרגה את שירה."
והאם החלה להוריד דמעות,היא לא יכלה לעמוד במטבח הרחב שלהם,היא רצה לחדר ונעלה את עצמה שם כדי להירגע.
האב התיישב בכורסא ושאל:"שירה זה נכון?"
"מה פתאום?" דרק אמר את זה סתם כדי שסוזן תלך מפה אני בכלל הייתי בגינה והיא בבית.
האב קם מיד ויצא החוצה הוא החל לחפש אותי אך אני התרחקתי כמה שיכולתי מהבית ההוא.
והאב החל לתלות מודעות עלי,אך אני סרבתי לחזור כי ידעתי שדרק יעשה את זה שוב פעם.
עד שיום למחרת ראיתי את עצמי באותו בית כמו שהיה בהתחלה וששירה הייתה לידיי,אני לא ידעתי איך הגעתי לשם אני קפצתי מהמיטה.