מאסיור – הפסנתרן מגראס-לנדס

כיתה ז', ומאסיור הוא נער במעמד הנמוך ביותר. חסר כבוד ומושפל. חייו היו קשים לא מעט. התלמידים האחרים לאגו לו, צחקו עליו, הכו אותו. כך בכול יום. אך מאסיור לא שם קצוץ על כול זה. הוא עמד על שלו. מאסיור גם היה רומנטיקן, אך לא הצליח עם הבנות בבית ספרו, ובכול פעם מחדש, הוא חזר לביתו על סימן אדום של כף יד על פניו, או פנס בעין.
אך מה שגרם למאסיור להיות תחת שליטה ולא עצבני, היה הפסנתר שלו. כול פעם כשהוא חזר לביתו, הוא התיישב על כיסא הפסנתר, וניגן. אלו היו מנגינות משונות, לא נעימות או קלאסיקה. אלו היו מנגינות אטרקטיביות, יכולות לגרום לכול אחד לרקוד לצלילי המוזיקה שלו וכמעט ולא להפסיק.
מאסיור חשב על כך לא מעט.
בכית ח', מאסיור ניהל עסקים לא חוקיים באזור הגראס-לנדס, לביתו באה חבילה. על החבילה היה רשום, RB. מאסיור פתח את החבילה והעלה חיוך תחמני על פניו.
יום למחרת, מאסיור בא לבית הספר, כשעל גבו מחובר מכשיר מוזר העשוי ממתכת.
מאסיור ניגש אל חזר המוסיקה, ושם המכשיר שלף יד מכאנית. מאסיור הסתכל על הפסנתר, ולפתע היד המכאנית התחילה לנגן את המנגינות מבלי שמאסיור עשה משהו.
כך זה היה כמה חודשים,עד שמאסיור החליט שהוא מופיעה בבית הספר, כשכול התלמידים מסתכלים.
כשבא תורו של מאסיור, הוא ניכנס בלי כלום, ועל גבו המכשיר שוב. מאסיור שלף מכיסו כפתור קטן, לחץ עליו, ולפתע מסביבו הופיעו שלוש הולוגרמות של אורגנים. מאסיור, שלף שלושה ידיים מכאניות מהמכשיר המחובר לגבו, והתחיל לנגן. אבל הפעם, הטכנולוגיה שלו השתפרה בהרבה, וכשהוא ניגן, כול התלמידים רקדו בצורה אחידה. מאסיור עמד לו על הבמה, משלב את ידיו, ונותן לזרועות המכאניות לנגן, ולהשתלט על מוחותיהם של התלמידים, כאשר הוא סיים לנגן, כול התלמידים השתחוו לפניו, ומאסיור הבין שיש לו את הכוח.
מאסיור גדל. הוא כבר בן 36 וניראה צעיר ביותר, על פניו שפם צרפתי, שיער ארוך, וחיוך תחמני. הוא הלך כול פעם בחליפה מהודרת כשהמכיר על גבו בכול פעם.
מאסיור החליט לקחת את הצעד הבא, לא להשתלט על בית הספר. אלא על כול העיר.
מאסיור דרש להופיע בטלוויזיה כך שכול העיר תראה אותו ותשמע אותו מנגן.
הוא עמד על המבמה, מסתכל על הקהל והמצלמות, ושלף בהפתעה חמש זרועות מכאניות מהמכשיר על גבו. הקהל הופתע, ומאסיור לחץ על אותו כפתור וזימן שש הולוגרמות של אורגנים שהסתובבו סביבו, ומאסיור ניגן לו, כאילו אין מחר. עומד לו במקום, משלב את ידיו, ונותן לטכנולוגיה לעשות את שלו.
עם הזמן, מאסיור נעשה הליט של העיר גראס-לנדס. כולם צייתו לו, ואם לא, המוזיקה הכריחה לציית. המוזיקה של מאסיור הפכה להיות קטלנית ביותר, חודרת למוח של האדם ומשחקת איתו.
ובכול פעם שמאסיור הופיע, הוא תמיד הופיע עם אותו חיוך תחמני, והבטיח שאף אחד לא ייקח את מקומו כשליט…