מה מסתתר בחשכה.. (ההשתקפות 8)

אוקיי .. אז ככה , יש לי עיניין לא סגור שאני צריך לסגור ואין לי מושג איך אני יכול לעשות את זה הקושי הראשוני הוא זה שאני לא יודע מה העיניין שאני צריך לסגור.
חשבתי שמיכאל יוכל לעזור לי אבל לא הצלחתי להשיג אותו לא בפלאפון או בשום דבר אחר , אז כבר כמה ימים שאני משוטט ברחובות או נכנס לסיפרייה בשביל לקרוא את שרלוק הולמס ( אולי זה יעזור ) אבל בינתיים אין לי כלום אני לא זוכר איך מתתי כאילו העובדה ברחה לי מהראש אחריי שחזרתי מהמשרדים שם ..
אולי זאת אחת הדרכים שלהם להקשות על העיניין שאנחנו צריכים לפתור.
התחלתי לחקור בעצמי , בגלל שלא זכרתי איך מתתי הלכתי על העיניין המשפחתי אבל התיאשתי מהר מאוד אין לי שום דבר לא פתור שם 'המעגל נסגר' לפחות מהעיניין הזה , אמא שלי לא הייתה זקוקה לעזרה היא התגברה עליי מהר מאוד והחלה לעבוד שוב אז היא בסדר אני מניח.
והאמת , לא הכרתי הרבה יותר מדי קרובים שאצלם יכול להיות משהו לא סגור אז גם האפשרות הזאת ירדה מהפסוק נשאר לי רק דבר אחד לעשות. לחקור את מותי.
אין לי סיכוי לבד זה ברור.. אני חייב להשיג את מיכאל איכשהו הוא עזב את בית הספר ועבר לפינימייה ככה שמעתי … ( תאימינו לי אפשרות לשמוע הרבה כשאתה כמוני).
ונראה שהוא החליף מספר …
למה הכל חייב להיות כזה מסובך?
בסופו של דבר חשבתי על תוכנית , היא נראתה לי מטומטמת אבל מה היה לי להפסיד ? (חוץ מאת הנשמה שלי , אבל זה כלום ..)
אוקיי התגנבתי הבייתה בזמן שאימי הייתה בעבודה וניכנסתי למחשב שלי דרך הסיסמא שאמא שלי עדיין לא גילתה חחחח כאילו שהיא תגלה אותה איי פעם.
הורדתי תוכנה של עיוות קול וחיברתי את הטלפון הביתי למחשב.
אחריי כמה צילצולים ענה לי הקול החורג של המנהלת שלנו , היא המנהלת הכי מעצבנת ולא הוגנת שהעולם הכיר (יש לי עוד כמה תיאורים בשבילה אבל אני לא אשתמש בהם ).
"הלו , הגעת לבית הספר 'מוריה' איך אני יכולה לעזור , אני מקווה שזה דחוף כי אם לא יכולת פשוט להתקשר למזכירה ".
"אממ.. שלום מדברת הדודנית מדרגה שלישית של מיכאל , אני יודעת שהוא עבר לפינימייה אבל לא הביאו לי כתובת , יש לו ממולדת עוד מעט ואני רוצה לעשות לו הפתעה כמו שדודה טובה הייתה עושה".
"אוקיי אז את רוצה שאני אתן לך את הכתובת שלו?"
חחחח כנראה קניתי אותה ב'מומלדת'.
"כן זה מאוד יעזור לי".
אחריי כמה דיבורים נוספים וכתיבת כתובת ופלאפונים סוף סוף ידעתי לאן מיכאל עבר.
הייתי כל כך מרוצה מעצמי שכמעט שכחתי שהייתה לי בעיה חדשה.
איך אני אמור להגיע לשם ? הפנימייה רחוקה אבל .. אני יכול להתגנב לאוטובוס בלי שיבחינו בי .
כן זה מה שאני יעשה , אני יכול להתגנב לאוטובוס כזה בקלות, אחריי הכל יש כמה יתרונות בלהיות רוח .
התכוננתי לצאת לקחתי כמה בגדים מהארון את הכתובת והייתי בדרכי לדלת.
אך לפתע קול עצר בדרכי .
הסתובבתי וגיליתי שאני מביט במראה בהשתקפות שלי אך היא הייתה שקופה ומאחוריה הגיע הקול הזה שכבר כימעט שכחתי איך הוא נשמע.
זאת הייתה הנערה הזאת שכחתי ממנה לגמרי, כנראה שהם באמת שיחקו לי אם הזיכרון בזמן שהייתי שם אצלם.
ראיתי אות את שערה הקצר ואת הפנים היפות שלה וכמעט התחשק לי לבכות (כנראה שהייתי בוכה אם יכולתי).
"אתה עוזב ?" שאלה אותי בקול המתנגן שלה .
"כן , אבל אני יחזור אממ.. גלי נכון ?"
"חחח , כן זכרת " פניה אורו בשימחה .
"הבטחתי שאני יעזור לך נכון ? אני יעזור לך אבל יש לי כמה דברים לפתור קודם אני צריך.." אבל לפניי שהספקתי לגמור את המשפט היא ענתה במקומי.
"אתה צריך לסגור עיניין ?".
"אמממ.. כן איך את יודעת ?" אבל ברגע שאמרתי זאת הרגשתי קצת טיפשי אם היא ככה, כלואה במראה היא חייבת להיות קשורה לזה בדרך כלשהית לא?
"זה לא משנה "מצאתי את עצמי אומר " אני צריך לסגור את העיניין שלי כמה שיותר מהר ואז אני מבטיח לחזור בשבילך ".
את המילים האחרונות אמרתי לחלל ריק היא נעלמה ואני מצאתי את עצמי עומד מול השתקפותי.
לפתע היממה בי העובדה שתמיד התעלמתי ממנה , אבל היא תמיד הייתה שם התעלמתי ממנה אבל כרגע נזכרתי בה והאמת שרציתי לשכוח אותה בזה הרגע.
אם אני רואה אותה כך כשאני רוח , היא חייבת להיות קשורה לעיניין שלי .
ברגע שהעליתי את הטענה הזאת בקושי הצלחתי להחזיק את עצמי על הרגליים זה אפשרי ויכול להיות שזה יתממש.
אבל עכשיו אני צריך למצוא את מיכאל , הייתה לי הרגשה שאיפה שהוא ימצא שם ימצאו גם התשובות שאני זקוק להם נואשות.