אני יודעת שזה קצת קצר אני מבטיחה לכם שאפצה אותכם!
תודה לכל הקוראים.

מה שקורה בליל ירח מלא- פרק 3

21/09/2012 815 צפיות 3 תגובות
אני יודעת שזה קצת קצר אני מבטיחה לכם שאפצה אותכם!
תודה לכל הקוראים.

הפרק מוקדש לשחף (ביבר), שנתנה לי את השם לסיפור! תודה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט של *זואי*
הגרים באזור! זה אסור!! הוא יצוד אותנו. תפסתי בידיו של ג'ייק ומשכתי אותו . לא אכפת לי שהמורה תצרח, שתקפוץ לי. החיים שלי בסכנה. ראיתי את הגרים, ילד ג'ינג'י עם עניים ירוקות. נכנסתי לפאניקה, אז פשוט תפסתי את ג'ייק ונישקתי אותו בפראות. ג'ייק חפן את לחיי בידיו ולחץ על שפתי, מכניע אותי לפתוח אותן. כן, אני מוכנה לנשנש אדם זאב בשביל לא למות. נראה לי שג'ייק התלהב קצת יותר מדי, ידיו התחילו לרעוד, צבע עורו הפך לחום קהה ואפו התארך. אוי נו!! מה הוא מתחלף לי פה? תוך שניות ספורות חיבקתי בזרועותי זאב חום.
"ג'ייק!!!"
"רעערר?"
"אוי נו!!!"
רעערר"
זה מה שאני הבנתי. 'רעער'. חיכיתי שיתחלף חזרה. האמת, לא ממש חיכיתי.. יותר ניסיתי לגרום לו לא להרוג אותי. הוא אדם זאב, אני ערפד, אנחנו יריבים..? יותר ברור? נמאס לי לרוץ בכל מזדרונות בית הספר. לפתע שמעתי יללה משתנקת והסתובבתי לאחור,ראיתי את ג'ייק. הוא נשאר רק במכנסיו.
צווחתי:" מה זה היה אמור להביע??"
"אחחמ, את זאתי שמרחה לי את הפרצוף ברוק!"
"אני נישקתי אותך!!"
"לזה את קוראת נשיקה?? לא נהנתי במיוחד.."
"אויש נו, סתום!! אתה זה שתקע את הלשון שלך בפה שלי."
הוא צחקק. חשפתי את שיני בתגובה. הוא די ניסה להפסיק, אוקיי, נרחם אליו הפעם. רגע, אני מדברת לעצמי? מה קורה אני? אוי נו, סתמי!! למה לי?? ככה!! אוקיי.
נגמר הפיצול אישיות שלי. לבנתיים. תפסתי את ידו של ג'ייק וגררתי אותו לחצר.
"תקשיב, האחים גרים עבר לידנו אז הצלתי את התחת השמן שלך ונישקתי אותך!"
"סם הוא האח גרים? את צוחקת? הילד עלוב!!"
"לא אכפת לי עלוב או לא, אבל איפשהו בבית שלו יש חדר מלא ציוד להריגה. סלח לי, אבל אני רוצה עוד לחיות."
"טכנית את מתה."
"שקט!"
"אוקיי, אז קיצר, צריך לספר למנהלת, לא? אסור לנו להחזיק הורג יצורים. הוא יכול להרוג את כולנו לפני שתספיקי לומר 'אני מוצצת דם שמנה.' את לא דואגת?"
"ג'ייק… אחת, אני לא מוצצת דם שמנה ועם תאמר את זה עוד פעם אני אמצוץ את הדם שלך!
שתיים, עם לא הייתי דואגת לא הייתי מנשקת אותך."
את מתכוונת, אוכלת את הפרצוף שלי."
"נגיד.."
השארתי את ג'ייק מאחורי ורצתי למשרד המנהלת. דפקתי על דלתה. היא פתחה לי בחמימות, עיניה השחורות זרחו.
"כן, זואי? קרה משהו? "
"כן, יש אחד מהאחים גרים בבית הספר!"
"ממ.. את דוברת אמת. אבל זה לא יכול להיות. בואי, כנסי."
דיברתי עם ג'ואי במשך שעות. היא הסבירה שבכל זאת מחר חופש אז היא תבדוק את העיניין.
נשמעה דפיקה בדלת. היא נפתחה ונחשו מי הציץ ממנה? נכון, ג'ייק. הוא שאל את ג'ואי:" היי, אממ, זואי סיפרה לך?" כיאילו שאני לא פה!! חוצפן.
"ג'ייק, אתה יודע, אתה לא צריך לדבר אלי בגוף שלישי. אני פה."
"מה?"
"ואו, יש לי עסק עם מטומטם!"
"מטופשת."
"אדיוט"
מכוערת."
"כלב."
"אחד, אני זאב. שתיים, לא מקללים לפני מנהלת."
"מה?? אויי…אופסי?"
"חיחיחיח"
"ג'ייק תסתום או שאני עורפת לך את הראש."
"את מאיימת אבל לא מבצעת."
"חהחהחה… מצחיק מאוד."
"לא צחקתי"
אהאהאה."
"באמת, לא צחקתי."
"אה אה."
"מה???"
"אה אה."
"את מתכוונת להמשיך עם זה הרבה זמן?"
"אה אה."
נקודת מבט של *סם*
אדם זאב וערפד. מה לעזאזעל?? אני מקווה שלא יזדווגו, איכסס!! טוב אז נפרדתי מהחברה שלי, סירנה. היא לא אנושית, מה לעשות? קיצר, התוכנית שלי היא להתחבר עם זואי. היא נראית לי.. בוא נאמר, קלה להשגה. אני רק צריך להעפיף את ג'ייק… אני צריך אותה בשביל לדעת עם הם כבר עשו את זה. זה הולך מהר אצלם.. דווקא נשמע נחמד לתפוס בחורה נחמדה. היא סקסית.
וואי אני נשמע מגעיל.
נשמע הצלצול. התקשרתי אל הוגו. בחור נחמד, שעוזר לי בקטע של היצורים. ביקשתי ממנו להביא לי את המכונית. התיישבתי על הספסל וחיכיתי לו, טפחתי בעדינות על זרועי, טיק, טיק, טיק. תוך דקות ספורות נשמעה יללת מנוע. נכנסתי אל המכונית שלי אפילו בלי להסתכל, העפתי את הוגו ממושב הנהג ולחצתי על דוושת הגז. רציתי לנסוע למפקדה המזורגגת! אני כועס.
נקודת מבט של *ג'ייק*
יצאתי לסיור עם הלהקה שלי. אוקיי, יש את בוני, היא הכי צעירה בלהקה- היא בת 8 בסך הכל. היא זאבה אפרפרה עם ענים ירוקות.אני מת עליה! היא גם אוהבת סניקרס….
יש את בק, הוא כיאילו 'המנהיג'. בעיקרון הוא זאב שחור, אבל בתור בן אדם הוא בלונדיני ככה שזה נורא מצחיק. עיניו אפורות עמוקות, זה קצת מפחיד. הוא נבחר למנהיג בגלל שאני סירבתי, אני לא רוצה את ההאחריות הזאת. אני יודע שאני יכולה להביס אותו.
יש עוד כמה בלהקה, שאספר עליהם בהמשך, כרגע רק אלה חשובים. רצתי לצידה של בוני ופשוט נרגעתי. טיילנו ביער הסבוך עד שנתקלנו בצורות רמיסה. כיאילו משהו ברח פה, באותו נתיב, מיליון פעם. בק נהם, הוא קרא (נהם) לבוני לברוח, מהר. הוא שיגר לעברי תמונה של מין חיה מוזרה, עם ניבים. אני חושב שזה אמור להיות ערפד, אבל מחשבותיו התערפלו. שמעתי צרחה עמומה מקצה היער. התקדמנו בזהירות ואז ראינו את סם, בוקע לשתיים בעזרת סכין גופה של ילדה תמימה.


תגובות (3)

מדהים!!!
תמשיכי!!!

23/09/2012 06:46

תמשיכי

23/09/2012 10:36

תמשיכי!! ליליליליולילילי הפרק הזה מוקדש לי!!!!!!!

23/09/2012 10:41
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך