תאיליה
אני מקווה הפעם ליותר תגובות, ואני מודה למיכל שעקבה אחרי מתחילת הסיפור.
מיכל, אם את קוראת את זה, אני מאוד שמחה שאת אוהבת את הסיפור שלי, ואני חושבת שאת כותבת מדהים ותמשיכי את הסיפור שלך..

מולי והחתול המכושף :) פרק 4

תאיליה 13/11/2013 561 צפיות 4 תגובות
אני מקווה הפעם ליותר תגובות, ואני מודה למיכל שעקבה אחרי מתחילת הסיפור.
מיכל, אם את קוראת את זה, אני מאוד שמחה שאת אוהבת את הסיפור שלי, ואני חושבת שאת כותבת מדהים ותמשיכי את הסיפור שלך..

"כן מרג!" אמרו החיילים והצדיעו לו.
————————————————-
הענן הענן נחת ברכות מול ביתי, ואני לקחתי את גרם ויחד ירדנו ממנו.
הענן נעלם, ואני דפקתי בדלת בעודי מסתירה את גרם, בידיעה שלא כדאי שהוריי יראו אותו.
"הנה את!" קראה אימא שלי בהקלה שהדלת נפתחה "למה איחרת?".
"הייתי בפארק ולא שמתי לב איך הזמן עבר" אמרתי. כאב לי לשקר, גם אם זה רק שקר לבן.
"טוב, לפחות את כאן עכשיו". נכנסתי פנימה, מסתירה את גרם מאחורי גבי, וכשיצאתי מטווח הראיה של אמא שלי, דפקתי ריצה לכיוון החדר שלי.
אחותי התאומה, רותם, כבר הייתה שם, והאזינה למוזיקה באוזניות הנוצצות שקנתה אתמול.
"היי מולי!" צעקה והורידה את האוזניות.
"היי סיס, איך היה היום שלך?" שאלתי.
"בסדר ושלך?" החזירה לי רותם בשאלה.
"את לא מאמינה מה קרה לי היום!" אמרתי ואז השתתקתי, כדי לגרום לה להסתקרן.
"מה? מה קרה?" דרבנה אותי לספר לה.
לא עניתי, אך בתגובה שלפתי את גרם ממאחורי גבי.
עיניה של רותם כמעט נפלו מתדהמה.

המשך יבוא..
הכל תלוי בתגובות שלכם..


תגובות (4)

תודה חתיכת מדהימושלמת!
ואני נישבעת לך אם את לא ממשיכה אני שוחלחת אליך את מרג!
וחוץמזה החולת החתולים הזאת דורשת המשך!
חתולים זו אהבה!3> 3> 3>

13/11/2013 11:38

וואו!
פשוט וואו!
זה סיפור מהמם, מושלם ואין לי עוד מה לומר עליו חוץ ממילה אחת:
"תמשיכי!!!"
זה מהמם!
אני חוזרת פרקים כי זאת נראית לי סדרה מושלמת..

17/11/2013 10:04

סיפור מושלם!!!!
פליז תמשיכי!!
פשוט מהמם!!!!
שירה

17/11/2013 11:34

גם מחברת וקוראת חדשה..
כרגע נרשמתי..

17/11/2013 11:34
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך