מולי והחתול המכושף :)

יללה נשמעה מהשיח שבפינת הפארק.
הסתכלתי סביב, ולא מצאתי את מקור היללה
חשבתי שדמיינתי, עד שהיא נשמעה שוב.
הפעם היללה הייתה חלשה יותר, כאילו מי שמשמיע אותה מאבד את כוחו.
ניגשתי בזהירות, צעד אחר צעד, לשיח שממנו חשבתי ששמעתי את היללה.
הסטתי את עלי השיח במהירות, והבטתי בתדהמה שבחתול שזה אתה חשפתי.
אף פעם לא ראיתי חתול כמותו.
הייתה לו פרווה חלקה בצבע תכלת, ועיניו היו ירוקות כברקת.
העיניים שלו היו החלק הנורמלי היחיד בגופו.
אוזניו היו קטנות ועגולות, וצבען היה גוון לא מוכר של סגול.
יצאתי מההלם שפקד אותי לראותו, וניגשתי ללטף אותו.
פרוותו הייתה נעימה כמו קטיפה.
"מאיפה הגעת לכאן?" שאלתי מבלי לצפות לתשובה, אבל להפתעתי הוא ענה לי.
"באתי מגורמליין" הוא אמר לי. "גורמליין? איפה זה?" שאלתי "אני לא מכירה מקום בשם גורמליין".
"זה יקום מקביל, דומה לשלכם" אמר. "אז איך אני אני לא מכירה אותו?" הקשתי עליו.
"אף אחד לא מכיר" ענה אף אחד חוץ מאלה שגרים שם".
"ומי גר בו?" התעניינתי. "רק אנחנו" הוא ענה "החתולים הכחולים". "איך הגעת לכאן?" שאלתי ואט אט התחלתי להסתקרן.

המשך יבוא…
הכל תלוי בתגובות שלכם…