מחפשת הערפדים 4

כשהיתי קטנה תמיד חלמתי על ערפדים והלילה הזה הכל היתחבר לי
העור הקר המהירות שלו להעלם ידעתי כלומר חשבתי שהוא ערפד
סוף סוף מצאתי לי ערפד ועוד אחד שאני אוהבת והוא אותי אלוהים אדירים
ערפד ידעתי ידעתי שהם קיימים צדקתי יאי. רגע איך אני עומדת להגיד לו את זה
הוא על בטוח היתעצבן עלי ויזרוק אותי. או-קי זואי קחי את עצמך בידים זות תיהיה החלטה שלו
או שימשיך ליהיות חבר שלי או שלו. פיתאום השעון מעורר העיר אותי. "יובל את רוצה להאחר גם קומי כבר" צעקתי לה באוזן. היא זרקה עלי כרית והתחלנו מילחמת כריות. "אוי שיט שכחתי לגמרי אד אמר שהוא יבוא לאסוף אותנו צריך להיתכונן" אמרתי והתחלתי להיתלבש מהר. "זואי תרגעי יש לנו עוד שעה" אמרה לי יובל והתחילה ליצחוק אכלנו פנקייק ויצאנו לכניסה של הבינין שלה לא ראינו את אד אז אמרתי לה שנלך עליו אולי הוא חולה הגענו מול לבית שלו ושמענו צעקות אז דפקתי על הדלת. אד פתח בהנפה מפחידה כזאת וראה שזה רק אנחנו והפנים שלו נירגעו הוא הזמין אותנו פנימה ראינו מישהו יפה כמוהו עומד שם. "זואי יובל תקירו זה אבא שלי קרל אבא תכיר זאת חברה שלי וחברה שלה " אמר לנו. "נעים להכיר קרל אני זואי וזאת חברה שלי יובל"אמרתי והושתתי יד כדי לילחוץ לו אותה הוא החזיר לי חיוך ולחץ לי את היד.על היד שלו היתה קפפה ואז היתי בטוחה שהם ערפדים."טוב אדוארד אני שמח שמצאתה מקום טוב לגור פה וחברים חדשים אבל תבקר אותנו טוב אנחנו בסך הכל בעיר ליד טוב אסמיי מיתגעגעת עליך וגם האחים שלך " כאילו ממש היתחנן. קרל יצא ושמענו את המכונית שלו עוזבת. "טוב אז רוצים ליסוע במכונית שלי או ללכת?" שאל כולו שמח."במכונית כבר מאוחר אנחנו נאחר" אמרתי לו ואני ויובל עקבנו אחריו עד המוסך."הי אד בא לך לבוא לארוחת ערב אצלי היום בתשע ?" שאלתי כאילו דרך אגב."בטח אבל תסדרי אני לא רוצה להיתישב בטעות על התחתונים שלך טוב?" אמר לי והתחיל ליצחוק. "מה אתה רוצה שאני יכין לך?"שאלתי כדי להעביר נושא. "אמממ אני אני די בדיאטה אז אני יקח פרוסת פיצה אחת טוב?" שאל אותי כאילו מהסס
"טוב"אמרתי וחיכתי עליו. היום עבר מהר ונישאר לי מספיק זמן לסדר את הבית אבל היה לי משהו אחר לעשות. רצתי על אד ותפסתי אותו כדי שנוכל לדבר. "אד אני יכולה לדבר איתך רגע?"שאלתי אותו
"אממ כן יש לי זמן"אמר לי. ליד המישרד היה חורשה קטנה אזהזמנתי אותו אחרי עם האצבע
"אני חושבת אבל על תיכעס עלי אני רק רוצה לדעת טוב?"אמרתי מהר כדי לא יודעת למה
"למה שאני יכעס עליך ?" שאל וידעתי שאין לו אפילו שמץ של מושג על מה אני מ דברת אז לקחתי נשימה עמוקה "תקשיב שהיתי קטנה האמנתי בערפדים.."הפסקתי לרגע וראיתי את הכאס מגיע על הפנים שלו "אבל אני לא אומרת שאני שונאת אותם אני אומרת שתמיד חלמתי ליפגוש אחד וכולם אמרולי שאני משוגעת והלכתי ל3 פסיכולוגים ונשכתי את כולם כי הם אמרו לי שערפדים לא קיימים
אז אני חושבת שאתה ערפד אבל תגיד לי עם זה לא נכון ואפילו תיפרד מימני אני רוצה לדעת אם ערפדים קיימים או לא בבקשה תענה לי!!" אד ניראה כאלו הוא פסל ואז הפסל קם לחיים
"תקשיבי לי זואי…