מישהו מעולם אחר- פרק 1

"העלמה סוזן מתבקשת להגיע לביתו של הוד מלכותו" כך אמר השליח שהגיע לביתה של סוזן . סוזן התלבשה במהירות והגיעה אל בית המלך. היא כבר ידעה איך לזהות את הפרצופים בארמון ,ראתה את המלך ג'ורג' , ציפתה לצעקות ולא התפלאה כזה קרה.
"מה קרה נערתי?! מדוע איחרת?!" צעק עליה המלך. היא נבהלה והחליטה שלא להגיב . פתאום ראתה סוזן את המלכה יורדת במדרגות המסדרון הארוך. המסדרון היה ארוך וצר נורא והיו קליפות שיצאו מהקירות בצבע השמנת, אבל זה היה המקום שסוזן הכי אהבה. בדרך כלל היא קראה שם ספר או נחה קצת שם ואפילו , תאמינו או לא, המקום שהיא אהבה לכתוב בו את ספריה. זה היה תחביב בלבד אבל עם היא הייתה יכולה להפוך זאת למקצוע היא הייתה עושה זאת. היא אהבה גם לקרוא, אהבה מאוד. בייתה היה מלא בספרים, במיוחד חדרה. עדיין לא ברור מה היא אהבה יותר, לקרוא או לכתוב, אבל היא כנראה אהבה באותה המידה, אהבה מאוד. אבל בגלל שאמה היא תופרת היא תהיה תופרת, חוץ מזה, רק גברים מורשים להיות סופרים.
"תירגע" ענתה לו המלכה. סוזן חיבבה את המלכה יותר משאר המשפחה המוזרה והמיוחדת הזו, הרבה יותר משאהבה את המלך , או גרוע יותר , את הנסיך.
"ילדתי, את הרי אישה משכילה , נכון? את יודעת שעוד מעט עורכים את החתונה שלך ושל בני, נכון? ואת יודעת שאנחנו צריכים להתכונן הרבה זמן לפני ,נכון?" . אמרה לה במלכה בחיוך קטן שגרם לסוזן לביטחון מועט ובגלל זה ורק בגלל זה היא הנהנה. המלכה הייתה אישה דשנה , אבל פרצופה היה יפה מכל הפרצופים מהממלכה, היה לה שיער בלונדיני מתולתל יפיפה , עיניים ירוקות כעשב וידיים קטנות ומעוצבות, אבל הדבר היחידי שעבר את יופייה היה ליבה. היא הייתה אשת חייל. היא עזרה לכל מה שהיה זקוק לעזרה, היא הייתה נדיבה נורא והשתדלה תמיד לרצות את הזולת.
"אוי, יופי סוף סוף הגעת!" .
סוזן נמלאה זעם אבל הצליחה לעטוף את הרגשתה בפרצוף שמח . הקול הכל כך מעצבן של הנער הזה , וגישתו המעצבנת לחיים ,לאנשים ולחפצים גרמה לה לזעם רב והיא צריכה לשמוע אותו שוב ושוב ולהעמיד פנים שהיא מאוהבת בו. "קדימה, אנחנו הולכים לחזרות של החתונה ,בואי !"