מישהו ששינה לי את החיים פרק 10 חלק ב'

סתם כותבת 08/03/2015 678 צפיות אין תגובות

(אני) "איזה סכנות? אתה מוכן כבר להסביר לי מה קורה פה? אני לא מבינה לא היינו צריכים לצאת?"
(אוראל) "כן, אבל צץ משהו והגיע הזמן שאת צריכה לדעת את האמת, אוקיי?" , הוא הושיט לי את היד שלו ואמר: "תפסי את היד שלי חזק"
תפסתי את היד שלו, למרות שאני לא מבינה מה קורה פה אני סומכת על אוראל.
המשכנו ללכת אבל קצת יותר מהר ועכשיו ההליכה נהפכה לריצה, אוראל תפס אותי והרים אותי ואני עצמתי את העיניים.
כשאוראל הוריד אותי פתחתי את העיניים וראיתי שאנחנו בתוך מערה, גם המערה נראתה לי מוכרת מהחלום.
(אני) "אוראל למה כל המקום הזה ממש מוכר לי, המקום הזה הופיע לי בחלומות, אוראל מה קורה פה? כמה פעמים אני יכולה לשאול את אותה השאלה?"
(אוראל) "עכשיו אני יענה ויספר לך על הכל ואת צודקת המקום הזה באמת הופיע לך בחלומות, בחלומות שחלמת על נער אחד שכל הזמן אמר לך שהוא אוהב אותך, אבל גם אמר לך שאת בסכנה, אז החלומות האלו הם אמיתיים והנער הזה דיבר אמת, הנער הזה הוא אני ואני יודע שזה נשמע כאילו אני ממציא את זה, אבל זה נכון" הוא עצר שנייה כדי לנשום, "את יודעת מה כדאי שאתחיל מחדש, כדאי שאספר לך את כל הסיפור מההתחלה"
(אני) "אוקיי, תספר לי אני מקשיבה" הייתי בשוק איך הוא ידע על החלומות שלי
(אוראל) "אדל יש את העולם הזה ויש עוד עולם שהוא מוכר לכולם, אבל כולם חושבים שזה סתם אגדה לילדים, אז זהו שכל הסיפורים על עולם הפנטזיה נכונים העולם הזה באמת קיים, עולם הפנטזיה מתחלק לממלכות שבכל ממלכה יש שליט הממונה עליה, בנוסף לכל השליטים של הממלכות יש את המלכה הגדולה השולטת על כל עולם הפנטזיה." , "עד פה את מבינה?"
(אני) "כן"
(אוראל) "אוקיי, המלכה האחרונה או יותר נכון הנסיכה שהייתה אמורה לרשת את כס המלוכה התאהבה בבן אנוש, אך נגזר עליה להתחתן עם ראש הצבא הגדול ונאסר עליה לחזור ולהיפגש עם בן האנוש בעולם הזה, אז היא פשוט ברחה והתחתנה איתו(עם בן האנוש), אחרי שהורייה אותה הם כבר לא יכלו להחזירה. אחרי כמה שנים נולדה לנסיכה ולבן אנוש בת, זאת הייתה שמחה גדולה, למרות שהנסיכה והוריה לא היו בקשר היא דאגה שתימסר להוריה בשורת הולדת הבת, הבת הזאת היא המלכה המיועדת הבאה וכולם מחכים שהיא תעשה את הבחירה הגורלית ותחזור לעולם פנטזיה, אחרי כמה שנים נוספות נולד להם(לנסיכה ולבן אנוש) גם בן, אך הדבר המצער הוא שהנישואין שלהם לא החזיקו מעמד והם התגרשו, הוריה של הנסיכה הציעו לה לחזור לעולם פנטזיה, אך היא סירבה" , "את הבנת מה שסיפרתי לך?"
(אני) "כן, אבל איך זה קשור אלי ואלייך?"
(אוראל) "הוריה של הנסיכה שמעו במהלך השנים שמועות האומרות שהנכדה הקטנה שלהם(הבת של הנסיכה) שרק נולדה בסכנה, יש הרוצים לפגוע בה, אז הם החליטו להציב עליה שומר שיעקוב אחר כל צעד שלה וישגיח עליה מרחוק ואם קורה לה משהו אז הוא יתערב.
כשהייתי בן 14 אמא שלי באה אלי וסיפרה לי את כל הסיפור והיא אמרה שאני הוא השומר של הבת הקטנה, שמחתי מאוד לקחת עלי את האחריות הזאת ונשלחתי לאימונים, אחרי שנה של אימונים יצאתי מעולם הפנטזיה והתחלתי לשמור עליה." הוא הפסיק כדי לנשום אוויר.
(אני) "אתה עדיין שומר עליה? היא יודעת מכל זה?" קצת קינאתי מזה הוא שומר לי על מישהי אחרת
(אוראל) "כן אני ממשיך לשמור עליה ואני ישמור עליה תמיד והיא גילתה את זה רק עכשיו, אני והיא מאוד מחוברים, את לא מבינה כמה שהיא יפה ועדינה ומצחיקה וטובת לב ופשוט מושלמת, אני ממש אוהב אותה"
(אני) "טוב, אז איך כל הסיפור הזה קשור אלי?"
(אוראל) "אדלו טיפשונת את הבת הזאת, אמא שלך היא הנסיכה, והחלומות שחלמת אני יצרתי אותם כי זאת הדרך היחידה שהייתה לי להתקרב אלייך בלי לסכן אותך, אבל כבר לא יכולתי יותר ונרשמתי לבית ספר שלך, לאותה כיתה בדיוק וביקשתי מאסתר שתושיב אותי קרוב אלייך, הכל רק בשביל להיות לידך ופשוט החלטתי להתחיל לשמור עלייך מקרוב קרוב, גם בשביל זה האקדח, מאוד מסוכן פה"
לא ידעתי מה לחשוב, המחשבות רצו לי בראש ולא יכולתי לעצור אותן
(אני) "רלי ומה עכשיו? אני חייבת לחזור לכס המלוכה?"
(אוראל) "לא, עוד לא, אני צריך ללמד אותך המון דברים על כל עולם פנטזיה: את המנהגים, הדיבור, חובות המלוכה, את ההיסטוריה של עולם פנטזיה ועל זה , אבל החלק הכי אהוב עלי הוא הלחימה, אני צריך ללמד אותך להילחם ולהגן על עצמך"
(אני) "לא בטוחה אוראל אני מפחדת, אני חייבת לעשות את זה?"
(אוראל) "לא, את לא חייבת, אבל אין לך מה לפחד אני פה איתך אל תשכחי שהשומר שלך איתך תמיד, אני יעזור לך אני מבטיח"
(אני) "מה עם סבא וסבתא שלי?"
(אוראל) "הם בסדר, הם גאים בך מאוד והם מקווים שתקבלי את ההחלטה ותחזרי לכס המלוכה, בנוסף בלי קשר להחלטה שלך הם רוצים לראות אותך"
(אני) "באמת?"
(אוראל) "כן"
(אני) "אוראל מזה המקום הזה פה?"
(אוראל) "זה חלק מעולם פנטזיה, כלומר זה ההתחלה שלו" , "יפה שלי בואי נלך מפה, באמת תכננתי לך הפתעה ואני רוצה שנלך טוב?"
(אני) "אוקיי"
קמנו יצאנו מהמערה למפל ומהמפל החוצה והלכנו לאופנוע, עליו על האופנוע ונסענו
אחרי בערך שעה נסיעה(כך לפחות זה הרגיש) אוראל עצר בחנות הגלידה האהובה עלי, אחרי שאכלנו גלידה טיילנו קצת בטיילת ואז הלכנו הביתה.
כשנכנסנו הביתה שמעתי את אדם ורבקה עושים מה שהם עושים בחדר, התעלמתי וסחבתי את אוראל מהיד שלו לחדר שלנו למעלה.
ואז התחילה שיחה:


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך