TheAvatar
כמו ששמתם לב אני ממשיך מהר יחסית את הסיפור (כי אני רוצה להמשיך אותו וכבר גמרתי לכתוב את החלק השלישי מאתמול). זה לא אומר שאני לא אמשיך את מבוך האשליות, פשוט כרגע אין לי השראה ואני אנסה להמשיך אותו בקרוב ולחזור להעלות אותו כרגיל ;)

מכשפי העולם האחר – פרק 3

TheAvatar 12/01/2014 541 צפיות 4 תגובות
כמו ששמתם לב אני ממשיך מהר יחסית את הסיפור (כי אני רוצה להמשיך אותו וכבר גמרתי לכתוב את החלק השלישי מאתמול). זה לא אומר שאני לא אמשיך את מבוך האשליות, פשוט כרגע אין לי השראה ואני אנסה להמשיך אותו בקרוב ולחזור להעלות אותו כרגיל ;)

ליאה הניחה את ידיה על כתפיי וסובבה אותי אליה בפתאומיות.
"בוחן פתע!" היא אמרה בחיוך גדול. "אתה יודע ממה עשוי המשולש שמכתש?" היא שאלה והצביעה אל תחתית המכתש.
כעבור חצי דקה בה ניסיתי לנחש ולא הצלחתי היא הסתכלה עליי כאילו אומרת שאני מאכזב אותה.
"חגורות, היידר. חגורות" אמרה ליאה.
"את בטוחה שאלו חגורות?" שאלתי אותה. הבטתי שוב במכתש, הנער והנערה שוחחו אחד עם השני ונראו מודאגים. החגורות שלפני הנערים, עליהן ליאה הסבירה, עבות מאוד. עבות מדי בשביל להיות חגורות, חשבתי לעצמי.
"אלו לא חגורות כמו שאתה מכיר" השיבה ליאה והמשיכה בדבריה. "אלו חגורות שנסחטו מגזעי העצים שביער האפור".
דבריה לא נשמעו הגיוניים. חגורות שנסחטו מגזעי עצים? יער שלא שמעתי עליו מעולם?
"את יכולה להסביר לי מה קורה כאן?" שאלתי את ליאה בפרצוף אדיש.
"בקרוב תדע הכל, אך כרגע, בוא אחריי" אמרה ליאה המחויכת במסתוריות והתחילה לרדת מטה אל תחתית המכתש. היא ירדה למטה במהירות והסתכלה עליי.
"על מה אתה מסתכל בדיוק? תרד גם אתה" צעקה ליאה.
תוך כדי ירידה למכתש מחשבות עלו בראשי. מי היא הנערה המשונה הזאת, ליאה, אשר אומרת דברים שלא נשמעו הגיוניים, ורצה מהר מאוד, אפילו מהר מדי. מהיכן הנערה המסתורית הזאת הגיעה ומה היא רוצה ממני?
כשהגעתי לתחתית המכתש הייתי תשוש, עומקו היה בערך כעשרים מטרים. לעומתי, ליאה נראתה מלאת אנרגיה ושמחה.
"מה יהיה היידר? כמו שאני רואה אתה לא בכושר" אמרה ליאה בלגלוג.
"עשיתי כדברייך, ירדתי לכאן, מה עכשיו?" שאלתי מתנשף תוך כדי שאני מניח את ידי מעל ברכיי.
"גם חסר סבלנות, אני אצטרך לעזור לך בהרבה דברים" אמרה ליאה המחויכת והתקדמה אל שניי הנערים ואני בעקבותיה. כאשר הנער והנערה הבחינו בנו, עלה חיוך על פניהם והנערה רצה אל ליאה וחבקה אותה. כאשר הן הפסיקו להתחבק, היא הסתכלה עליי. היא הביטה בי כמישהי שמנסה לבחון אותי. היה לה שיער בלונדיני גלי שקצוותיו הגיעו עד לכתפיה, היא לבשה גופייה לבנה ארוכה ומכנסיי ג'ינס צמודים. אני לא רגיל לזה, שמישהו שם לב אליי. ופתאום שלושה אנשים מבחינים בי וצריכים אותי.
שניי הנערים התקדמו לכיווני.
"היי, אני סטפני" הנערה אשר בחנה אותי קודם הציגה את עצמה.
"וזה הוא איאן" ליאה הציגה אותו וסמנה לו לבוא לכיווננו.
הוא בעל שיער שחור-חום קצר, והוא עטה על פניו חיוך אדיש מעט. עיניו החומות חודרות והרגשתי הוא קרא אותי כמו ספר פתוח. הוא גבוה מאוד, הוא לבש חולצת טריקו אפורה עם שרוולים ארוכים ומכנסיי ג'ינס קרועים באזור הברכיים.
"טוב, כולנו פה" הכריזה ליאה, "אנחנו יכולים להתחיל את הטקס!"


תגובות (4)

סיפור מעולה, תמשיך (:

12/01/2014 11:46

אהבתי את הסיפור שלך והעלילה, אבל רק המלצה קטנה: אתה נורא אוהב להשתמש בשפה גבוהה ומרגישים את זה. אל תבין אותי לא נכון, שפה גבוהה זה מעולה – אבל רק אם שומרים על עקביות. תבחר רמת כתיבה ותדבוק בה :)

12/01/2014 12:26

רואים שיש שיפור!
טוב אני ממש מסוקרן לראות לאן על זה הולך, אני מת על פנטזיה. הפעם באמת שיחקת אותה, בהצלחה.
רוני

12/01/2014 14:10

תודה לכולכם על ההערות שלכם, אני אשתמש בהן בחלקים הבאים (רמז רמז אני ממשיך חחח). לתגובה של ג'רביס – אם אתה מתכוון שהשפה של הדמויות לא גבוהה וחלק מהכתיבה כן, זה כי אני רוצה שזה לא יהיה כמו כל מיני סיפורים שכותבים עם סלנגים בכתיבה עצמה וכאלה אבל הדיבור של הדמויות זה כמו דיבור רגיל בחיי יומיום ._.

13/01/2014 06:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך