מלאך של רוע!

שלום קוראים לי נורה אני מלאך יש לי שער שחור ועניים בצבע זהב כמו כל המלאכים אני בת 16 וחצי בשנות בן אדם בתור מלאכית אני בת אל מוות באתי לאלוהים לפגישה בגלל שטעות במשימה האחרונה שלי אז לא יכולתי לדעת שגבריאל עשה שם עננים מזויפים אז נפלתי למתה וכל בני האדם במנהטן ראו אותי ת'כלס אשמתו שלגבריאל אבל לאאאא יד ימינו של אלוהים אף פעם לא טועה
מיכאל לפחות מנסה להקשיב
"נורה אני לא רוצה לעשות את זה אבל למרות שאת מבריקה ואת אספנית מצוינת (אספנית זאת מישהי שאוספת אנשים שנועדו להיות מלאכים)
אבל כדי שתאספי קצת משמעת את הולכת להיות מלאך שומר!"
"מה????"צעקתי
"את תישמרי על ג'ון אלדור במשך 20 שנה ואם היו לך טעויות תוסף לך עוד שנה ועם היו לך בעיות תדברי עם מיכאל
"אוקי" חייכתי חיוך למיכאל
"אבל בן כמה הוא כתובת בית הספר פרטים….."
"את תגיעי למקום הזה ואת גם תגורי איתו יש להם חדר של אחיו שהוא להשכרה ואת תישני שם ותלמדי איתו בכיתה ו….."
עצרתי אותו
"רגע רגע אתה לא חושב זה מוזר שאני אגור עם ילד בן גילי ואין לנו קשר דם וחוץ מזה אין לי שום קשר דם חוץ משלך"
"אל תנצרי את לשוני" הוא כל כךךךך ישן
בסדר לכי לישון מחר בבוקר את תתעוררי בבית שלהם והיו לך עדשות מגע אבל הודות למיכאל את יכולה לבחור את הצבע"
"תודה מיכה"
"אני רוצה צבע כחול"
"טוב להתראות תנסי לא להיכשל הפעם"
למחרת בבוקר
_______________________________________________________________
"אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא"
שמעתי מישהו צועק זה בטח ג'ון שמתי את העדשות ויצאתי מחוץ לחדר בחוטיני ובגופית
בטן ג'ון נראה די טוב יחסית לבן אנוש הוא הסתכל אלי במבט מאוהב עם פה פתוח
חייכתי אהבתי שאנשים מסתכלים אליי כיעלו נפלתי משמים אירוני כי אני באמת נפלתי משמים
"הי אתה תמיד בוהה בבחורות?או שזה רק אצלי"
"אההההההההההההההה" הוא מלמל
"אני מבינה" אמרתי בציניות והלכתי למקלחת סירקתי את השער וטיפלתי בכנפיים שלי אחרי שהסרתי את הכישוף החזרתי אותו התלבשתי במדים של בית הספר שיט אני לבושה כמו תוכנית אנימה יפנית יצאתי בירכתי את אלן אמא של ג'ון את לילי אחותו הקטנה לקחתי טוסט והלכתי עם
ג'ון לבית ספר
"אז שמעתי שיש לך נשף תחפושות בקרוב מתי זה?"
"בב-ב-בעוד שש-שבועיים" הוא גמגם שוב
"אה מכיר בחורים שווים?"חייכתי
הוא שתק ראיתי שהוא מרגיש לא בנוח אבל אני אמורה לשמור עליו שלא יהרג ולא מרגשות
שמעתי קול בראשי"תיזהרי!"
גילגלתי עניים
הגענו לבית ספר ונכנסנו לכיתה כשנכנסתי כל הבנים אמרו "ווווווואאאאאאאווווו" ביחד והבנות פשוט פערו פה בהפתעה
ואחד הבנים אמר
"עם את רוצה את יכולה לשבת לידי"
פתאום כל הבנים רצו שאני אשב לידם אבל התיישבתי ליד ג'ון כולם הסתכלו עלינו ביחוד על ג'ון בקנאה
שיעור מתמטיקה התחיל
התחלתי להשתעמם ברמות אז ציירתי את הבית
"את מציירת ממש טוב"הוא הפתיע אותי
"תו.."המורה קטע אותי
"נורה את מוכנה לפתור את התרגיל הזה בשבילי'
קמתי התחלתי לכתוב את התשובה על הלוח פתרתי
"כל הכבוד נורה עכשיו שבי במקומך ואל תדברי!"
"מה שתגיד"
ישבתי ובטעות התחככתי עם הרגל שלי ברגל של ג'ון הרגשתי זרם כזה ברגל באותו מקום…..
היה צלצול___________________________________________________________
בהפסקה עקבתי אחריו עד שלבסוף הוא הבחין בי
"הי נורה מה קורה?"
"הי ג'ון הכל אהה סבבה" אמרתי
"אז רוצה לדבר?"
חייכתי
"כן ברור"הוא חייך והשפיל את העניים למתה במבוכה הסתכלתי במחברת שלו היה שם ציור של גיבורה כל שהיא עם מסכה וכנפי מלאך לבושה בשחור
זה יכול להסוות את עצמי עם משהוא רע יקרה אני אתלבש ככה והוא יחשוב שזה הדמיון שלו או שאני סתם גיבורת על..שוב שמעתי קול בראש "רעיון טוב ותזהרי שהוא לא יגלה מי את!"
"צא לי מהראש" מלמלתי
"מה אמרת?"ג'ון שאל אותי
"כלום" אמרתי בלחץ
עד פה השיעורים עברו מהר מאוד
הלכתי הביתה בחזרה עם ג'ון
"אממממ ג'ון"
"כן?"
"אתה מכיר חנות תחפושות טובה?"
"אה כן החנות של ג'וסף במורד הרחוב "
"אני רוצה לקבל את התחפושת הכי טובה לפני כולם"קרצתי לו והוא הסמיק
"אז ניפגש בבית אני הלכתי לחנות ביי" אמרתי כשהלכתי
"ביי"
נכנסתי לחנו וחיפשתי את המסכה הכי דומה לזאת בציור מצאתי כזאת שחורה עם איורים של כנפיים בצד צבועות בזהב ואז חיפשתי לי שמלה בתור כיסוי לכך שעם אני אלך לבית וישאלו אותי על התחפושת אז אני אראה אותה
מצאתי שמלה לבנה שנראתה כמו אחת השמלות שלובשים בגן עדן
"אז אני אתחפש למלאך"לחשתי לעצמי
הלכתי לקופה ושילמתי חזרתי לבית והכנתי את השמלה באחת המגרות ואת המסכה הפחתי לסוג של סיכה כבר היה חושך בחוץ אז יצאתי לטיול עם טריינינג
יצאתי לוואדי ליד הבית והתחלתי לרוץ אז פתאום קבלתי תחושה שג'ון בסכנה
שמתי את המסכה החלפתי בגדים גידלתי בחזרה את הכנפיים והורדתי את העדשות
עפתי לאיפה שהוא נמצא הוא היה ליד סמטה חשוכה ואיש מבוגר יחסית כיוון אליו אקדח
זה היה שוד!
נתקלתי באיש והעפתי אותו על הקיר
"עזוב אותו" אמרתי בקול שונה משלי כשי שג'ון לא יזהה את קולי
האיש ברח
"תודה אמממ מותר לי לשאול מה את לעזאזל?"
הסתכלתי עליו הוא נראה כל כך שלוו ומפוחד בו זמנית
"ואוו העניים שלך"
חייכתי
"את מי שציירתי במחברת שלי!"
"אתה לא מספר לאף אחד ברור"כיוונתי עליו עצבה כיעלו היא יכולה לעשות לו משהוא רע
הוא הנהן בראשו
"לך הביתה"
ועפתי משם תוך כדי החלפתי בגדים שמתי שוב את העדשות וכשהייתי בכניסת הבית
כבר כנפיים שלי לא היו
נכנסתי לחדר שלי וישבתי על המיטה חשבתי עליו ונרדמתי התעוררתי בחמש ושיעמם לי אז עפתי ליד החלון של ג'ון והסתכלתי בו ישן הוא נראה שליו ומאוד מאוד חתיך ראיתי איך הוא שאף ונשף בקצב רגוע לא שמתי לב והיה כבר שש וחצי השעון שלו צפצף הוא התחיל להתעורר הוא הספיק לראות את הכנפיים שלי
"היי חכי היי"
חזרתי לחדר ונכנסתי למיטה הוא פתח את הדלת ו………